ארכון הבוגרים ביה"ס למנהל עסקים

לוח אירועים שנתי

א
ב
ג
ד
ה
ו
ש
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
 
מרץ 2021
 

כיצד אזרחים מפרשים את קבלת ההחלטות של מנהיגים פוליטיים? מאמר מאת ד"ר שרון אריאלי

הבחירות החולפות ואופן הטיפול במשבר הקורונה הציבו ומציבים שאלות מגוונות לגבי ההתנהגות של מנהיגים ושל התומכים בהם. אלו ציפיות יש לנו מהמנהיגים הפוליטיים שלנו? מצד אחד, ברמה המוסרית היינו מצפים ממנהיגים לדאוג לכלל אזרחי המדינה ולראות את טובת הרוב. מצד שני, מנהיגים פוליטיים נתפסים על פי רוב כתחרותיים, שוחרי כוח ומעמד, ולעיתים אף כרמי מעלה הדואגים לאינטרסים האישיים שלהם. המתח הזה מיוצג לא פעם בשיח המתנהל בכלי התקשורת אשר מנתח את קבלת ההחלטות של מנהיגים פוליטיים ותוהה האם ההחלטות שהתקבלו משקפות את האינטרסים הרחבים של אזרחי המדינה כולה, או את האינטרסים הצרים של הפוליטיקאים. למשל, האם אנחנו עומדים בפתחו של סבב בחירות שלישי בטווח של שנה אחת משום שהמנהיגים הפוליטיים שלנו רואים את טובת המדינה (למשל, חותרים לבנות ממשלה יציבה ואפקטיבית) או את טובתם האישית (למשל, חותרים לשמר את עמדת הכוח שלהם ושל המפלגה שלהם)?

מחקר שערכו ד"ר שרון אריאלי, ד"ר עדי עמית ושרי מנצר בין השנים 2015-2019 בחן את האופן שבו אזרחים מפרשים את ההחלטות שקיבלו מנהיגים פוליטיים. המחקר הראשון נערך במהלך קמפיין הבחירות לכנסת ב-2015 – בקמפיין זה מנהיגי מפלגות רבות קיבלו החלטות דרמטיות. בנימין נתניהו פרק באופן מפתיע את הממשלה בשל חילוקי דיעות, ציפי ליבני ויצחק הרצוג התאחדו, משה כחלון הקים מפלגה חדשה, ואלי ישי פרש מש"ס והותיר את אריה דרעי כראש המפלגה. שאלנו אזרחים מן השורה אלו אינטרסים עמדו לדעתם בפני המנהיגים הללו בעת קבלת ההחלטות. מצאנו כי נטייתו הפוליטית של הבוחר תורמת לעיצוב השיפוטים שלו, כך שמנהיגים פוליטיים של קבוצת הפנים (למשל, נתניהו עבור מצביעי ליכוד) נתפסים באופן חיובי יותר ממנהיגים פוליטיים של קבוצת החוץ (למשל, הרצוג עבור מצביעי ליכוד). למשל, מנהיגים פוליטיים של קבוצת הפנים זוכים לאמון רב יותר ממנהיגים פוליטיים של קבוצת החוץ ונתפסים כמתאימים יותר לייצג את המדינה בזירה הבינלאומית. יתר על כן, החלטותיהם של מנהיגי קבוצת הפנים נתפסות כמכוונות להועיל למדינה (לספק אינטרסים לאומיים) ואילו החלטותיהם של מנהיגי קבוצת החוץ נתפסות כמכוונות להועיל לפוליטיקאי עצמו (לספק אינטרסים אנוכיים). דפוס ממצאים זה שוחזר במחקרים נוספים שבחנו סוגיות פוליטיות אחרות מלבד בחירות.

 

המחקר פורסם ביולי 2019 בכתב העת Cognition . לחצו לקריאת המאמר המלא.

ד"ר שרון אריאלי היא חברת סגל בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית.

ד"ר עדי עמית היא חברת סגל במחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה.

שרי מנצר היא תלמידת דוקטורט בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית.

 

התקציר המקורי באנגלית

Identity-Motivated Reasoning:

Biased Judgments Regarding Political Leaders and Their Actions

We investigate how constituents interpret information about political leaders in the course of forming judgments about them. More specifically, we are interested in the intentionality attributed to the actions and decisions taken by political leaders – whether they are perceived as designed to benefit the politician’s own interests, or the interests of the public. In two field studies, we show that the political orientation of constituents plays a central role in driving constituents’ judgments about political leaders and their actions (in terms of beneficiary attributions), reflecting an identity-motivated reasoning process. Political leaders of the ingroup are perceived more favorably than political leaders of the outgroup, in terms of trust and a desire to see that leader represent the country in the international arena. More interestingly, constituents are likely to attribute the actions of ingroup leaders as intended to benefit the country (national interests), and the actions of outgroup leaders as intended to benefit the political leaders themselves (egoistic interests).