ארכון הבוגרים ביה"ס למנהל עסקים

לוח אירועים שנתי

א
ב
ג
ד
ה
ו
ש
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
 
דצמבר 2019
 

פרופ׳ אורלי שדה - השפעת המגדר על מימון פרויקטים במימון המונים

בידיעון זה בחרנו להציג מחקר של פרופ' אורלי שדה וד"ר דן מרום מהאוניברסיטה העברית וד"ר אליסיה רוב מאוניברסיטת ברקלי. מחקר זה בודק לעומק את מקומם של גברים ונשים בעולם מימון ההמונים (Crowdfunding) בפלטפורמת קיקסטארטר ובוחן לא מעט מהסטיגמות ומהחלוקה המסורתית של תפקידי מגדר ומקומן של נשים בחברה. המחקר זכה להתעניינות רבה במדיה בארץ ובעולם, כתבו עליו בעיתונים מובילים (כגון: Wall Street Journal, INC, כלכליסט (ידיעות אחרונות)) ואף בלוגרים כתבו עליו בשפות שונות. בנוסף, ממצאי המאמר צוטטו לאחרונה בסנאט האמריקאי בוועדה בנושא שוויון מגדרי.

הכלי האינטרנטי החדש־ ישן של מימון המונים גרר ציפיות רבות לשינוי סדרי עולם בעקבות האופי הפתוח, הדמוקרטי, הפשוט והזמין שלו. רבים העריכו שתיווצר זירת מימון עם כללי משחק חדשים לחלוטין, נטולת קליקות ונגישה לכל אדם. ואכן, כיום לא פחות מ- 450 אתרים מאפשרים לכל בעל רעיון או יוזמה, מכל תחום, לפנות ישירות לגולשים ולבקש את תמיכתם בפרויקט שבו הם מאמינים. התפיסה הרווחת היא שהפלטפורמות האלה יפתחו את שוק המימון, שתמיד היה בבחינת מועדון גברי סגור, ויגבירו את הנגישות של קבוצות מיעוט, כמו נשים, לכסף. "מבחינתי, כחוקרת, מימון המונים מהווה מעבדה פיננסית ייחודית, שמאפשרת התבוננות קרובה ואינטימית במאפיינים של קמפיינים לגיוס כספים" מסבירה פרופ' שדה.

פרופ' שדה ושותפיה ניתחו נתונים של כתשע מאות אלף משקיעים שניסו לגייס כספים בקיקסטארטר (Kickstarter), האתר הפופולרי ביותר מסוגו ברשת, שמפגיש בין יזמים לגולשים שמוכנים לתמוך בפרויקטים שהם מאמינים בהם. מתוכם, בחרו החוקרים מדגם של כ- 14 אלף קמפיינים מ-13 קטגוריות, בהן אמנות, גיימינג, עיצוב וטכנולוגיה, חלקם של יזמים גברים וחלקם של יזמיות נשים.

תוצאות המחקר מראות, שבכל הנוגע לגישה לכסף, קיקסטארטר באמת הצליח להשטיח מעט את הפערים וליצור מפה מגדרית עם פרופורציות חדשות ומעצימות עבור נשים: בעוד שבארצות הברית פחות מ־30% מהעסקים הן בבעלות נשים, והן מהוות פחות מ־15% מהאנג'לים ובקושי 10% מיזמי ההון סיכון, בקיקסטארטר 35% מהיזמים הן נשים וכ- 44% מהמשקיעים בפלטפורמה הן נשים. במדגם שחקרו החוקרים, בממוצע ההסתברות להצלחה בפרויקט שמובילה אישה גבוה מההסתברות להצלחה של פרויקט שמוביל גבר.

אולם למרות השיעורים המרשימים האלה, הנתונים שחושפים שדה ושותפיה מראים שהשמחה עדיין לא שלמה: גברים ונשים עדיין חושבים, מתנהלים ומתייחסים לכסף ולהשקעות באופן שונה זה מזה. נשים אמנם מגייסות, אבל הן מתמקדות במיזמים ששייכים למה שמכונה "תחומים רכים", כמו ספרות, בישול וריקוד, ונמנעות מתחומים שנתפסים גבריים יותר כמו מיזמים טכנולוגיים מורכבים (83% מהיזמים בתחום הם גברים).

Distribution of Projects by Gender
ניתן לראות בתרשים זה כי שני-שליש מהיזמים הם גברים, אך בשלוש קטגוריות, יש רוב משמעותי לנשים- ריקוד, אופנה ואוכל.

אם כך, בעידן האינטרנט תפקידי המגדר עדיין מקובעים בתפיסות עבר, אבל פרופ' שדה מקווה שזה ישתנה בעתיד. "אני מקווה שזה כן ישתנה וכי בעתיד אנחנו נראה חלוקה יותר שוויונית באופן כללי בכלכלה. מה שאנחנו מראים במחקר במדגם בו בחרנו, לא ייחודי למדגם הזה, ניתן לראות אותו בתחומים רבים אחרים גם באקדמיה, כמו למשל במחלקה למימון בבית הספר למנהל עסקים, בה יש אישה אחת. התקווה שלי היא שככל שנתקדם עם השנים נראה תמונה יותר מגוונת מבחינה מגדרית ותרבותית שתאפשר לאנשים שונים למצות את הכישרון שלהם בתחומים שונים", אומרת שדה. מכאן, עולה השאלה איך ניתן להגיע לשם? האם צריך לעודד נשים לנסות את התחומים הנתפסים כ'גבריים' יותר? או שמא לשכנע את החברה ולנסות לשנות את התפיסה המגדרית? שדה ושותפיה מגיעים למסקנה כי שני הממדים הללו חשובים. כלומר, יש לעודד נשים לבחור במגוון רחב יותר של אפשרויות, כמובן במידה והן מעוניינות בכך, ויחד עם זאת לעבוד על שינוי התפיסה המגדרית בחברה.

פרופ' שדה מסבירה כי "הרבה טוענים שהממד הראשון הוא מספיק, וברגע שנשים ירצו משהו הן יגיעו לשם. המחקר מראה שזה לא מדויק ושהתפיסה המגדרית כן משפיעה ולכן יש לעבוד עליה. לדוגמא, אם גבר ואישה רצים במלוא המהירות אך לאישה יש תיק קטן עם אבנים, אין מה לעשות, יהיה לה קשה יותר להגיע לאותו מקום. לכן עלינו לעבוד על התפיסה המגדרית כדי שלנשים לא יהיה את אותו שק אבנים על הגב."

השאלה המתבקשת היא האם נשים ממשיכות לדבוק בתחומים המסורתיים מרצונן, או שהן פשוט חוששות שמשקיעים יירתעו מלשים את כספם על מיזמים טכנולוגיים שאינם מנוהלים בידי גברים. כדי להתחקות אחר הסיבות, שדה ושותפיה שלחו למשקיעים שאלונים שקשורים להשקעה, אך משולבות בהם גם שאלות שנועדו ללמוד על התפיסה המגדרית הכוללת של הנשאל, כמו "מי עושה אצלכם את עבודות הבית?" או "מה תפקיד האישה בחינוך הילדים?". "הגענו למסקנה שהדבקות בתחומים המסורתיים נובעת משילוב של שתי הסיבות, רצון וחשש", אומרת שדה. "המשמעות היא שעדיין יש בעיה בתפיסות בסיסיות בנוגע למקום האישה בכלכלה. לכן אני סבורה שקובעי המדיניות צריכים להשקיע משאבים לא רק בלנסות לשכנע נשים ללכת להיות מהנדסות, אלא גם בשינוי התפיסה המגדרית הכוללת, בחינוך לגבי מקומה של האישה בחברה."

למרות שנדמה שזוהי תובנה מדכדכת, אפשר גם לראות את חצי הכוס המלאה - שיעור ההשתתפות של נשים במימון עומד על 44%. בהשוואות "ראש בראש" הכוס נראית אפילו טיפה יותר מלאה: במיזמי גיוס המונים של גברים ונשים שנמצאים באותה קטגוריה, תת־ קטגוריה או סכום יעד, נשים הצליחו יותר מגברים. למרות שסכומי היעד הממוצעים שהציבו הנשים אמנם היו נמוכים יותר,  לא זו הסיבה לכך ששיעורי ההצלחה שלהן גבוהים משל הגברים.

לכך מתחבר נתון מעניין נוסף - רוב הפרויקטים הנשיים ממומנים בעיקר על ידי נשים: כ־40% מההשקעות הנשיות הופנו לפרויקטים שהובילה אישה, לעומת הגברים, שרק – 23% מההשקעות שלהם הועברו לנשים. נוסף על כך, ככל שהדומיננטיות הנשית בפרויקט הייתה גבוהה יותר (שתי יזמיות ומעלה), שיעור ההשקעה הנשי בה היה גבוה יותר (63%). לעומת זאת, בפרויקטים שבהם יש יזמות מעורבת של נשים וגברים - שיעור הנשים המשקיעות הוא כ־51%.

אז מה הלאה?

לקריאת המאמר לחצו כאן

להמשך עדכונים בנושא בקרו באתר של פרופ' אורלי שדה.

הוסף תגובה