ארכון הבוגרים ביה"ס למנהל עסקים

לוח אירועים שנתי

א
ב
ג
ד
ה
ו
ש
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
 
יוני 2018
 

חדשות מהעולם האקדמי

על תבונה ועיצוב

מאמר חדש של ד"ר מיקי אייזנמן מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, חוקר את היחסים שבין טכנולוגיה לבין עיצוב- המאמר מסביר את השימוש האסטרטגי בעיצוב מוצרים טכנולוגיים ומציב את העיצוב כאתגר אסטרטגי לפירמה.

דבר במספרים: השקעות בשוק ההון לפי ניתוח טכני או בסיסי?

באילו ניירות-ערך להשקיע בשוק ההון? עצות מקבלים מהר ויועצים לא חסר... אך למי להקשיב? מחקר חדש ופורץ דרך של פרופ' דורון אברמוב ופרופ' חיים לוי (אמריטוס) מבית-הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בשיתוף עם ד"ר גיא קפלנסקי מאוניברסיטת בר-אילן, בוחן את כושר החיזוי של שתי שיטות: הניתוח הטכני והניתוח הפונדמנטלי.

בזבזנות הוגנת והגינות יעילה

שני עקרונות ידועים של הקצאת משאבים הם הוגנות ויעילות; מה תעשו אם שני עקרונות אלו יהיו בקונפליקט? למשל, אם באפשרותכם לשדרג את עמדת העבודה של רק אחד מעובדיכם, האם תעשו זאת (בשם היעילות) או שתעדיפו שאף עמדה לא תשודרג (ותמנעו מעימותים עם עובדים מקופחים)? מחקרה החדש ד"ר שהם חושן-הלל עוסק בסוגיה זו ומציע דרך לשמור על הגינות וגם על יעילות.

הסכמים בין מדינות וחברות: ההשפעה על רמת השירותים והמחירים בשוק התעופה

קרה לכם פעם שטסתם לחו"ל, למטרת חופשה, נסיעת עסקים או ביקור משפחתי, קניתם כרטיס בחברה א', וראיתם שבעצם המטוס, הדיילים והצוות כולו הם של חברה ב'? קוראים לזה "קודשייר". מה זה בדיוק? איך זה עובד? ומי מרוויח מזה? זה הנושא של המחקר שנציג בפניכם החודש.

פרופ' משה (שיקי) לוי - קל לנצח את השוק

מתעניינים בהשקעות? מנסים למקסם רווחים ומשווים את עצמכם לביצועי השוק? כנראה שאתם עושים טעות. פרופ' משה (שיקי) לוי, מתחום המימון בבית הספר למנהל עסקים, חקר את התפיסה הרווחת בתחום לפיה קשה "לנצח" את תיק השוק ומצא כי זה דווקא קל ופשוט.

Saying no to the glow - כשצרכנים נמנעים ממותגים יהירים

האם יצא לכם לחשוב מהי המטרה שעומדת מאחורי סיסמה או פרסומת יהירה ושחצנית של מותג? במחקר חדשני של ד"ר נירה מוניצור וד"ר יעל שטיינהרט נבדק הקשר בין המשיכה ל"מותגים יהירים" לבין התפיסה העצמית של הצרכנים. המחקר מצא שמותגים יהירים משפיעים על צרכנים בעלי תפיסה עצמית נמוכה ומחזקים את תחושת הנחיתות שלהם. כתוצאה, צרכנים בעלי תפיסה עצמית נמוכה נמנעים מקנייה של מותגים כאלה.

ד״ר רננה פרס - על מותגים ופה לאוזן

מה גורם לנו לספר לחבר על קנייה חדשה? למה אנחנו ממהרים לספר על מוצר מסוים, ומנגד, ממעטים לדבר על מוצר אחר? ובאופן כללי מה יותר Buzz על מותגים? מחקרם של ד"ר רננה פרס מהאוניברסיטה העברית, פרופ' מיטש לובט (Mitch Lovett) מאוניברסיטת רוצ'סטר ופרופ' רון שחר מהמרכז הבינתחומי פיענח את ה-DNA של אחת התופעות המרתקות כיום- תופעת פה לאוזן של מותגים. באמצעות אחרי מעקב של התנהגות הפה לאוזן של אלפי אמריקאיים, גילו החוקרים אילו מותגים יהנו מפה לאוזן שיחות בינאישיות לעומת אלו שישגשגו ברשתות החברתיות הדיגיטליות. מחקר זה פורסם בכתב העת היוקרתי Journal of Marketing Research, וזכה לתשומת לב רבה גם בעיתונות העסקית והפופולרית.

פרופ׳ אורלי שדה - השפעת המגדר על מימון פרויקטים במימון המונים

האם צורת המימון החדשה- מימון המונים - מורידה את החסמים עבור נשים יזמיות לגיוס כספים? בעקבות מחקר שנערך על ידי פרופ' אורלי שדה, ד"ר דן מרום וד"ר אליסיה רוב התגלה כי נשים משתתפות באופן פעיל הן כיזמיות והן כמשקיעות ואף מצליחות לממן חלק לא מבוטל מהפרויקטים אולם החלוקה המגדרית בתחומי הפעילות של נשים וגברים עדיין קיימת והתפיסה מגדרית משפיעה על פעילות זו.

פרופ׳ שאול אורג - על תכונות אופי, מצבי לחץ וכריזמה

מהן תכונות האישיות שבזכותן מנהלים נתפסים ככריזמטיים לעומת אחרים? האם יש סיטואציות שבהן אנשים כריזמטיים כבר לא יראו ככריזמטיים? ובכלל, האם חברות אמורות לצפות ממנהלים להפגין תכונות כמו יצירתיות ופתיחות מחשבתית בכל מצב או שיש מצבים בהם זה לא מתאים? במחקר חדש שנערך על ידי פרופ' שאול אורג מהאוניברסיטה העברית וד"ר יאיר ברסון מאוניברסיטת בר-אילן מתחום התנהגות ארגונית נמצא כי על אף שלתכונות אקטיביות כמו מוחצנות ופתיחות מחשבתית יש קשר לכריזמה, זה נכון רק במצבים בהן מידת הלחץ מועטה. דווקא במצבים של לחץ, בהן נדרשת מנהיגות כריזמטית, תכונות אלו לא משדרות כריזמה ולא מעוררות מוטיבציה בקרב העובדים.

פרופ׳ ניראון חשאי - ההשפעות של מספר וגיוון המשקיעים על ביצועי חברות הזנק

איך בוחרים את קבוצת המשקיעים האופטימלית שתעזור לחברת הזנק לגדול ולהתפתח? במחקר חדשני של פרופ' ניראון חשאי וד"ר שי הראל מתחום האסטרטגיה והיזמות נבדקו תבניות ההשקעות בשוק הישראלי ונמצא כי כל משקיע נוסף בחברה מגדיל את הסיכוי שלה להצליח אך גם את הסיכוי לכישלון. בנוסף, לא רק מספר המשקיעים מגדיל את סיכויי ההצלחה, גם גיוון בסוג המשקיעים (הון סיכון, אנג'לים ועוד) הוא חשוב.

עמודים