חדשות מהעולם האקדמי

שני עקרונות ידועים של הקצאת משאבים הם הוגנות ויעילות; מה תעשו אם שני עקרונות אלו יהיו בקונפליקט? למשל, אם באפשרותכם לשדרג את עמדת העבודה של רק אחד מעובדיכם, האם תעשו זאת (בשם היעילות) או שתעדיפו שאף עמדה לא תשודרג (ותמנעו מעימותים עם עובדים מקופחים)? מחקרה החדש ד"ר שהם חושן-הלל עוסק בסוגיה זו ומציע דרך לשמור על הגינות וגם על יעילות.

מתעניינים בהשקעות? מנסים למקסם רווחים ומשווים את עצמכם לביצועי השוק? כנראה שאתם עושים טעות. פרופ' משה (שיקי) לוי, מתחום המימון בבית הספר למנהל עסקים, חקר את התפיסה הרווחת בתחום לפיה קשה "לנצח" את תיק השוק ומצא כי זה דווקא קל ופשוט.

מה גורם לנו לספר לחבר על קנייה חדשה? למה אנחנו ממהרים לספר על מוצר מסוים, ומנגד, ממעטים לדבר על מוצר אחר? ובאופן כללי מה יותר Buzz על מותגים? מחקרם של ד"ר רננה פרס מהאוניברסיטה העברית, פרופ' מיטש לובט (Mitch Lovett) מאוניברסיטת רוצ'סטר ופרופ' רון שחר מהמרכז הבינתחומי פיענח את ה-DNA של אחת התופעות המרתקות כיום- תופעת פה לאוזן של מותגים. באמצעות אחרי מעקב של התנהגות הפה לאוזן של אלפי אמריקאיים, גילו החוקרים אילו מותגים יהנו מפה לאוזן שיחות בינאישיות לעומת אלו שישגשגו ברשתות החברתיות הדיגיטליות. מחקר זה פורסם בכתב העת היוקרתי Journal of Marketing Research, וזכה לתשומת לב רבה גם בעיתונות העסקית והפופולרית.

מהן תכונות האישיות שבזכותן מנהלים נתפסים ככריזמטיים לעומת אחרים? האם יש סיטואציות שבהן אנשים כריזמטיים כבר לא יראו ככריזמטיים? ובכלל, האם חברות אמורות לצפות ממנהלים להפגין תכונות כמו יצירתיות ופתיחות מחשבתית בכל מצב או שיש מצבים בהם זה לא מתאים? במחקר חדש שנערך על ידי פרופ' שאול אורג מהאוניברסיטה העברית וד"ר יאיר ברסון מאוניברסיטת בר-אילן מתחום התנהגות ארגונית נמצא כי על אף שלתכונות אקטיביות כמו מוחצנות ופתיחות מחשבתית יש קשר לכריזמה, זה נכון רק במצבים בהן מידת הלחץ מועטה. דווקא במצבים של לחץ, בהן נדרשת מנהיגות כריזמטית, תכונות אלו לא משדרות כריזמה ולא מעוררות מוטיבציה בקרב העובדים.