ארכון הבוגרים ביה"ס למנהל עסקים

לוח אירועים שנתי

א
ב
ג
ד
ה
ו
ש
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
 
ספטמבר 2019
 

ניסן כספי

תפקיד נוכחי - מנכ"ל גולבל פאור, חברה העוסקת בייזום ופיתוח פרויקטים בענפי התשתיות בכלל ובתחומי האנרגיה בפרט.

השכלה - בוגר תואר ראשון בחשבונאות ותואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית

ספר בקצרה על הרקע שלך

הייתי עתודאי ולמדתי הנדסאות אלקטרוניקה באורט ירושלים. עם סיום השירות הצבאי התקבלתי ללימודי תואר ראשון בחשבונאות ובכלכלה בעברית והמשכתי לתואר שני במנהל עסקים. שימשתי כראש החוג לחשבונאות במשך 17 שנים עד לשנת 2001. התחלתי גם לכתוב דוקטורט אצל  פרופ' חיים לוי ופרופ' בנצי ברלב אבל משיקולים כלכליים נאלצתי להפסיק ולעזוב את האוניברסיטה כדי להתמסר לעבודתי במשרד רואה חשבון שלי... כרגע  אני משלים ספר בנושא: "מימון פרוייקטים".

במקביל להוראה באוניברסיטה 1986-2001 עשיתי התמחות כרו"ח ואח"כ פתחתי משרד רואי חשבון ששותפי היה רו"ח אורי קלינר. אורי פרש ואני המשכתי עד 2000. ב- 2000 עזבתי את המשרד השארתי אותו בידי שותפים אייל בן דוד וערן וקנין שניהם בוגרים של בית הספר למנהל עסקים.

מחברת ויולה העולמית פנו אלי והציעו לי להתמנות לתפקיד CFO ומנהל פיתוח עסקי – מדובר בגוף התשתיות הכי גדול בעולם שהייתה להם גם פעילות מאד גדולה בישראל. בנוסף אפשרו לי במקביל להמשיך וללמד בבית הספר. מהר מאד הבנתי שהתפקיד לא מתאים לי והיתה לי אופציה ל "מצנח זהב", ניצלתי אותה וחברתי ליקיר גבאי שהיה אז בגמול השקעות. שם ניסינו לעשות עסקים ראשונים של יזמות בתחום התשתיות ונכנסו לעולם האנרגיה. מאוחר יותר הקמתי בית השקעות בתחום האנרגיה. בשנת  2005-2006 מימשתי את חלקי בבית ההשקעות ופתחתי את גלובל פאור שבזמנו נקראה אגו קפיטל. התחלנו לפתח את גלובל פאור כחברה יזמית בתחום החשמל בארץ הבאנו כמה תפיסות די חדשניות לשוק זה שהוא מאד מאד איטי. בשנת 2010 הכנסנו שותף מאד מרכזי אהוד בן שך שמחזיק היום 50% מגלובל ומאז אני מנכ"ל החברה. פיתחנו מערכת שנקראת Distributed Power רשת מבוזרת של חשמל ולפני שנתיים השתלטנו על IPM באר טוביה יחד עם קרן נוי ולאומי פרטנרס. לפני חודשיים השלמנו את ההנפקה בבורסה  ו - IPM יצאה לדרך. אנחנו הולכים להיות חברת האנרגיה המרכזית בשוק הישראלי.

אתה ממשיך לגור בירושלים למרות שהנך עובד בתל אביב מדוע?

אנחנו גרים במבשרת ציון. ניסינו לגור באזור המרכז במשך ארבע שנים וחזרנו למבשרת, האופי של תל אביב לא מתאים לי. למרות שאני איש עסקים אני מעדיף את אנשי העסקים של ירושלים. תרבות העסקים בת"א לגמרי שונה, מאד אגרסיבית אליטיסטית שחצנית, יש הרבה זיוף. בירושלים למרות הקושי למרות הדתיות, הפנאטיות, היא יפה, יותר אמיתית ויש לזה ערך. כל הדברים הטובים החלו בירושלים כולל סצנת הגורמה . באוויר של ת"א יש רעש זום, בירושלים יש שקט.

בשנים האחרונות סצנת ההיי טק הירושלמית היא יוצאת מן הכלל. מוביליי זו תוצאה מדהימה וישנה גם האוניברסיטה העברית. גלובל פאור זו חברה ציבורית מתעסקת בתחום האנרגיה, חוץ מזה בזרוע הפרטית של החברה אנו משקיעים באחד הפרויקטים שיצא מיישום בתחום האנרגיה ובאופן ספציפי בתחום אגירת המימן. בעיני זה העולם העתידי בתחום האנרגיה. בעתיד האנרגיה המרכזית בעולם תהיה מבוססת מימן. מימן הוא אנרגיה נקיה לחלוטין אפס פליטה, מדובר במשאב הטבע הכי גדול בעולם - האוקיינוס מלא במימן, מים, על כל מולקולה של מים יש 2 יחידות מימן (H2O) .

יש היום בעולם מכוניות ממונעות מימן, רכבות ממונעות מימן, מלגזות של אחסנה שהם נטו מימן. המשקיעה הגדולה ביותר במימן בעולם היא אמזון אשר מחוברת לחברת מלגזות שמבוססות מימן. אגירת המימן זה פרויקט שפותח באוניברסיטה העברית במכון קזאלי לכימיה שימושית ושם השקענו. האוניברסיטה העברית היא בהחלט גורם חשוב ומשפיע.

איך התחלת את דרכך בעולם העסקים, האם תמיד חלמת להגיע לעולם העסקים?

כשהשתחררנו מהצבא היינו שלושה חברים ועולם העסקים דגדג לנו באצבעות כבר אז. באופי שלי אני יזם מגיל אפס ולכן בחרתי מנהל עסקים. כבר בשנה השנייה ללימודי החשבונאות היה לי משרד להנהלת חשבונות ולייעוץ. הדחף היה להיות עצמאי ולא להיות תלוי באף אחד - זה מה שהוביל אותי.

כיצד מצאת קליינטים בתחילת הדרך?

הרבה נטוורקינג בין חברים, חבר מביא חבר, לאחר מכן אחת החברות חיברה אותי לגמטרוניק שהיתה מאחת חברות ההייטק הראשונות בירושלים שעשיתי להם הנהלת חשבונות ויעוץ ומה שמצא חן בעיניהם זו היכולת שלי להבין גם את הפיננסים וגם את האלקטרוניקה ומפה זה התחיל להתפתח. בתוך בועת הדוט קום פיתחתי לעצמי נישה המשלבת פיננסים וטכנולוגיה. הלקוח הראשון היה מתווך דירות, ואז הסתובבתי במנזה ופגשתי את ריבלין מבעלי מועדון בתלפיות והצעתי שאהיה מנהל החשבונות שלו. המשרד התרומם לאט לאט. שנה וחצי אחרי זה יצא מכרז של רשות השידור לתרגום לערבית של הכותרות וזכיתי. ברשות השידור אמרו לי מה לך ולערבית ועניתי אני קורא וכותב קצת אבל אני יודע לנהל חברה, התבקשתי לגייס סמכות מתאימה.  איתרתי את מי שהיה מנהל החדשות בערבית בטלוויזיה שהיה מנטור של קרייני הערבית וביקשתי שיהיה הסמכות המקצועית וזכיתי במכרז. היו לי שבע שנים מדהימות של עסק יוצא מן הכלל עם רווחיות, זיהיתי הזדמנות וניצלתי אותה נכון. כשבמקביל היו עוד עיסוקים. אחרי זה המשרד התפתח והתרומם מאד יפה.

ישנה ירידה בביקוש ללימודי חשבונאות, והאם לדעתך יש הבדל בין בוגרי העברית לשאר המוסדות?

כשלימדתי הייתי אומר בקורסים לסטודנטים: "הגעתם לעולם כשהכישורים שלכם עודפים". בעולם החשבונאות היה עודף כישרון הרבה מאד שנים. שנות האינפלציה הכבדה בישראל הביאה את הצורך באנשי פיננסים שידעו להביא את הידע ולתת פתרון מקצועי לעסקים ובנוסף השוק הזה תגמל בשכר גבוה, לעומת זאת עולם ההנדסה שקע. בשנות ה 80 רואה חשבון הרוויח הרבה יותר ממהנדס כך היה עד שנות 90. העולם הישראלי קיבל תפנית חזקה באמצע שנות ה90. היום מהנדס תכנה מרוויח פי כמה מרואה חשבון ולכן המובחרים פונים ללמוד הנדסה זו ברירה טבעית ועניין כלכלי פשוט. עולם החשבונאות מתייצב במקום הטבעי שלו.

מצד שני אם מישהו לומד מנהל עסקים אמליץ לו קודם ללמוד חשבונאות ואח"כ מנהל עסקים ואז היכולות שלו, בכל תחום כמעט, יהיו הרבה יותר טובות עם ידע יסודי בחשבונאות. יכולת מודלינג תבוא יותר טוב ממישהו שהוא רואה חשבון. אני קולט פה בחברה מודליסטים אם הוא רואה חשבון הוא יעשה מודל הרבה יותר טוב ממי שאינו רואה חשבון.

לגבי בוגרי האוניברסיטה העברית הפער הולך וגדל, אם פעם עולם החשבונאות תגמל ומשך הרבה מאד אנשים טובים עד כדי כך שלא היה מספיק מקום באוניברסיטה, לדוגמא אם רצו להתקבל 2000 איש וכל האוניברסיטאות קלטו בערך 300 איש עדיין 100 הבאים בתור היו איכותיים. היום סה"כ הביקוש הרבה יותר נמוך יתרת החומר האנושי שלא התקבל לאוניברסיטה הוא נמוך יותר, במכללות היום מתקבלים עם 510 בפסיכומטרי ללמוד חשבונאות וזה אבסורד.

איך ידעת לזהות את המומנטום של תחום האנרגיה ויצור החשמל?

זה חיבור של כמה גורמים ביחד. העבודה בויולה פתחה בפני עולם  לגמרי חדש  שנקרה Project Finance אשר התחיל להתפתח בעולם בסוף שנות שמונים, האנגלים הובילו אותו מודל שנקרא .PPP וכשהתחלתי לעבוד בויולה ישראל הם השתתפו בכמה פרוייקטים מאד גדולים: התפלה באשקלון, משרפה לפסולת ביתית, הרכבת הקלה בירושלים. נפלה לי הזכות לעבוד עבורם וזה היה בית ספר מצויין. דבר ראשון שלמדתי היה את עולם התשתיות שזו כלכלה מיוחדת כי היא מתוכננת אחרת. בכלכלה סטנדרטית בתעשייה, אנחנו רוצים כל הזמן להגיע לתפוקה מלאה, עולם התשתיות לעומת זה לעולם לא מגיע ולא יגיע לתפוקה מלאה כי הוא עונה לפיק.

הדבר השני שלמדתי היה מה זה Project Finance. כשעזבתי את ויולה הציע לי יקיר להקים ביחד את גמול תשתיות לשם הבאתי איתי את הידע שלי. בנוסף, באותה עת התחילה הפרטת משק האנרגיה הישראלי - חברת החשמל, בדיוק אז התחילו הרישיונות הראשונים. ישבתי ללמוד כמה חודשים מה קורה בעולם, לאן השוק הזה הולך והבנתי שזה שוק נכון וגם הידע שלי בחשמל עזר לי מאד להבין.

למה השוק הזה קרץ לי? כלכלת אנרגיה היא השוק הכי גדול בעולם ויישאר כזה עם כל הכבוד להייטק. שוק האנרגיה היה מאופיין תקופה מאד ארוכה עם שחקנים מאד מאד גדולים. ואחת הבעיות של השוק הזה היא עלות ההובלה שהיא מאד יקרה. אני ראיתי והבנתי שמה שקרה לעולם המחשבים שהתפוצץ והפך להיות מיקרו מחשבים הולך לקרות לעולם התשתיות. כך זה קורה בחשמל כך יקרה במים  ובאשפה. זה לא יקרה בכבישים והחשמל לעולם יהיה הכי גדול, זה שוק שיש בו מקום לכולם.

כיצד משפיעות תגליות הגז על ישראל?

אין ספק שתגליות הגז של מדינת ישראל שמו את ישראל במקום אחר לגמרי. ההשפעה הכלכלית המרכזית בכלל שבאה מעולם האנרגיה היא מאזן התשלומים שזו אבן יסוד כלכלית, עודף התזרים של מט"ח שנובע מזה והחיסכון מצד שני של חוסר היצוא של מט"ח. אם היום נניח שכ 60% מייצור החשמל בישראל הוא בשימוש בגז טבעי, בעבר כדי לייצר את זה מדינת ישראל היתה צריכה לשלם דולרים כדי לייבא את הגז זה, עכשיו לא קונים וההיפך מייצאים גז ואפילו ייצאו יותר. בצד הכלכלי נטו הטהור יש לנושא השפעת מאזן תשלומים עצומה. גם לשוק הייטק יכולות ייצוא אדירות. מצד שני שוק גז כשוק גז הוא מאד חזק ובישראל רוב האנשים מסתכלים על עולם ההייטק הישראלי בתחום התכנה לא יודעים שבישראל יש מרכז פיתוח אדיר בתחום הקליןטק. ישראל מדורגת באופן עקבי בחמש השנים האחרונות בעולם בין המקומות השלישי או החמישי בעולם בהובלה בתחום הקליןטק , חלק גדל מהקליןטק הוא גז וזה יפתח את ישראל בצורה סופר חזקה. יכול להיות גם שהפיתוח הזה ישפיע גיאו-פוליטית על המזרח התיכון.

איך התחנות הפרטיות מתמודדות מול חברת החשמל הגדולה, מול הרגולטורים?

רגולציה בישראל היא  מכת מדינה. יחד עם זה חייבים להגיד שהרגולטור הישראלי הוא הרבה פעמים אינטליגנט וזה הופך זאת להרבה יותר קשה. הרגולציה בהרבה מאד מובנים מכבידה אבל לפעמים היא גם מגינה "אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי" תחליטו מה טוב. אם חצית את מגבלות הרגולציה גן עדן, אם לא גיהנום- החיים הם באמצע. מצד שני התהליכים הסטטוטוריים בישראל הם עוד יותר קשים בישראל מהתהליכים הרגולטורים. פרוייקט חשמל סובל משניהם הוא חוטף גם מפה וגם מפה. אתן אינדיקציה פשוטה: תחנת כוח כמו IPM  (בבאר טוביה)  של 450 מגה וואט. בעולם, זמן ייזום של תחנת כוח בסדר בגודל כזה לוקח שלוש שנים מקסימום ארבע שנים בישראל לוקח בין עשר לשתיים עשרה שנים זה טרוף אבל זה קורה!! זה מיועד  ליזמים או למשקיעים שיש להם כמה תכונות אופי: 1- כיס עמוק אבל יעיל, כי אם הוא לא יעיל הוא ייגמר מהר מדי זה למדתי מעבודתי בויולה.

2 - יכולת התמדה, קמים וממשיכים כל יום בבוקר עם כל התסכולים. 3- חסם הון מאד מאד קשה אבל מצד שני זהו יתרון 4- חסם ידע, ידע מאד ייחודי שדורש הבנה של פרטים ומקצוענות אמיתית. אלו הם חסמים שמסננים את רוב השחקנים מהשוק וניתן לראות רק שחקנים גדולים כי הידע הוא מאד מהותי וצריכים אורך רוח.

חברת החשמל היא גוף גדול ומונופוליסטי אשר שומר על עצמו כמו כל מונופול שבו העובדים דואגים לעצמם. חברת החשמל היא גוף שאם לא היו מנסים לפרק אותו בכוח הוא היה מתפרק מעצמו. השינויים הטכנולוגיים בעולם החשמל היו מפרקים את חברת החשמל. עולם החשמל עובר שינויים דרמטיים אדיר בכל העולם ובעוד 20 שנים רוב ייצור החשמל יהיה פרטי. למה? היום עלות ייצור חשמל ואנרגיה מתחדשת יותר זול מכל אנרגיה פוסילית (דלק מאובנים) היום עלות ייצור קילו וואט במערכת סולארית היא לא יותר מעשרים אגורות שזה מאד זול. אבל סולארי יש רק 20-25% מהזמן כי יש לילה, גשם ועננים, מצד שני יש רוח. עולם הstorage  האגירה מתקדם מאד מהר והוא מתקדם משתי סיבות: גם עולם החשמל דוחף אותו אבל עוד יותר דוחף אותו עולם הרכב החשמלי מדובר בשני ענקים שדוחפים את אותה טכנולוגיה. בישראל יש טכנולוגיה מעולה שבמעולות. לכן ישנה ירידת מחירי האגירה בצורה חדה. ירידת מחיר הפאנלים וירידת מחיר טורבינות רוח מייצרים הזדמנות יוצאת דופן לקבל אנרגיה זולה ונקיה.

וחברת חשמל לא יודעת לעשות זאת?

כרגע קשרו לה את הידיים כי היא לא יכולה להקים מערכות חדשות. אבל נניח שהיו מתירים לה, הדרמה של עולם החשמל היא שהיום כל אחד יכול לשים מערכת סולארית בבית שלו. בכל בית פרטי צמוד קרקע יכול לשים מערכת סולארית על הבית שלו, גם בבתים משותפים רוצים אבל זה יקרה פחות כי צריכים להסתדר עם כל השכנים וזו בעיה.  כל בית הופך להיות יצרן וזו כמות אדירה של יחידות. הרכבת מערכת סולרית לא כל כך רחוקה מהרכבה של דוד שמש. חברת חשמל לא יכולה לטפל ברזולוציות כאלו אלא אם כן יצא תקן כמו מונה חשמל שהיא צריכה לשים אבל זה לא יקרה. ולכן בסופו של יום חברת חשמל אם לא היו מפרקים אותה היתה מתפרקת מעצמה.

מה מיוחד בגלובל פאור?

גלובל פאור מיוחדת בזה שהיא חברה מאד קטנה מבחינת היקפי כ"א ומנסה להיות הכי יעילה ועדיין להגיע להישגים ולתוצאות. אנו מונים תשעה אנשים בסה"כ הכל והיכולת שלנו היא לחזות את המגמות ולראות לאן ללכת בתחום של הייזום ולהשלים את הייזום ביעילות ובמהירות האפשרית. זה נותן לגלובל פאור את הכוח ואת הכוח שלה בעתיד להרוויח ולהביא תשואה. חברות אחרות פועלות במערכות הרבה יותר גדולות אשר בד"כ מתמקדות בפרויקט בודד כמו המתחרה שלנו דליה, או עדן טק שיש להם שלושה פרויקטים. אנחנו לעומתן מפוזרים על הרבה מאד פרויקטים. אנחנו בחנו לאן הולך השוק העולמי והוא הולך לרשת מבוזרת. למעטIPM   שהוא פרוייקט אחד גדול אנחנו בתהליך ייזום של 30 של תחנות כוח מבוזרות זה יתרון שיתבטא בעוד שנתיים שלוש, נותן לנו פיזור, הפחתת סיכון ועמדת זינוק מוצלחת ביותר בשוק הישראלי בתחום החשמל שהוא ברמה של מתח גבוה.

בכוונה התחנות ממוקמות באזורי פרפריה?

התחנות ממוקמות באזורי הפריפריה בעיקר משיקולי עלויות הקרקע. עולם האנרגיה סובל מתופעה שנקראת NIMBY (,(not in my back yard אף אחד לא רוצה תחנת כוח ליד הבית שלו. בטח לא המפלצות הגדולות. רידינג שהיא יוצאת דופן ממוקמת במרכז תל אביב כי בעבר בתקופת המנדט הבריטי בכל מרכז עיר נמל יש תחנת כוח לשם היו מביאים את הפחם. כיום לאט לאט מרחיקים את הזיהום הזה מחוץ לעיר ויותר מזה עלות הקרקע בעיר הפכה להיות דרמטית ולכן היא עוברים לפרפריה. לא רק זה ה- Distributed Powerהרשת המבוזרת מאפשרת להקים מתקנים קטנים צמודים לבית ולא מזהמים זה שם המשחק היום וגלובל פאור בעשר השנים האחרונות הלכה בתחום הזה בעקביות ואחרים לא לקחו את הסיכון, אנחנו לקחנו את הסיכון ולשמחתי הרבה הצלחנו.

השנה האחרונה היתה לדבריך דרמטית, זה קשור להנפקה שלכם בבורסה?

עשינו שני מהלכים משולבים, אחד השתלטנו על IPM, היינו היזמים ואנחנו המייסדים של IPM (היינו ארבעה בשנת 2005), בדרך החברה החליפה ידיים ובשנת 2017 השתלטנו על החברה בחזרה לקחנו את השליטה יחד עם קרן נוי ולאומי פארטנרס. לעכל כזו יחידה וכזה פרוייקט זה מורכב. עלות הפרוייקט כשני מיליארד ושמונים מיליון שקל לא פשוט. היינו צריכים לאתר את השותפים הנכונים את השחקנים הנכונים, מדובר בתהליך מאד מאד מורכב ועם המון אמוציות. זה היה מהלך קשה מאד ומסובך השוק לא האמין שנצליח, מצד שני הלכנו על ההנפקה שזה מסלול מיגע בפני עצמו ומורכב. לעשות את שני התהליכים ביחד...  אבל עשינו זאת.

כמה גייסתם? שווי גלובל פאור היום מאה חמישים מיליון שקל גייסנו בסה"כ שלושים ושניים מיליון ₪  היה מאד חשוב להסחיר את החברה ולשים אותה כתשקיף מדף ועכשיו על תשקיף המדף תהיה לנו אפשרות לגייס הרבה מאד חוב, ועיקר הגיוסים של גלובל פאור יהיה לחוב, לא בequity שבו אנחנו מסודרים, אנו זקוקים לחוב על מנת להרים הרבה מאד פרוייקטים וזה נעשה בזכות המכשיר הזה שנקרא בורסה.

מהן ההשלכות שנכנסתם לבורסה?

לעשות IPO (הנפקה ראשונית לציבור( זה תהליך מורכב וקשה אבל הצלחה בהנפקה משמעותה שהחברה עומדת בסטנדרטים מאד גבוהים. ההשכלה והניסיון שלנו כרואי חשבון שרתו אותנו ואין ספק שזו אחת האבנים המרכזיות שבזכותן הצלחנו לרוץ תקופה ארוכה במחיר סביר, זה קשה. העלות להחזיק חברה במשך עשר שנים ולפתח פרוייקטים בחשמל – צריכים להיות מאד יעילים  והצלחנו. אתן שתי אינדיקציות ליעילות והצלחה - עלות הפיתוח של IPM  עד לסגירה הפיננסית היתה בסדר גודל של 170-180 מיליון שקל זה 450 מגה וואט. עלות הפיתוח של דוראד אנרגיה היתה בסדר גודל של 100 מיליון שקל. גלובל פאור הצליחה ב 40 מיליון שקלים לפתח את כל יתרת הפרויקטים שלה כי זה היה בעיקרSweat Equity  עשינו את רוב העבודה בידיים לא גייסנו מודליסטים- עשינו מודלים בבית, עבודה של ניתוח ואניליזה בבית, היינו צריכים לעשות בדיקות ראשוניות של חשמל וטכנולוגיה לראות שאנחנו בכיוון, הכל נעשה בבית והצלחנו לייעל מאד את התהליך וזה מה שהביא אותנו למקום שהצלחנו.

מה האופק?

לפתח את התחום של אותם פרוייקטים של אנרגיה מבוזרת. אנחנו היום הגוף מספר אחד בארץ אנחנו ומובילים by far את השוק על פני המתחרים שלנו שרחוקים מאיתנו שנים הייתי אומר שאנחנו מקדימים אפילו בשלוש שנים את השוק וזה נותן לנו מיצוב מאד חזק. פעלנו עד היום בתחום התעשייה בעיקר תחנות כוח שהן בתוך מפעלים עכשיו אנחנו פונים לשווקים חדשים בשוק הישראלי- העולם המסחרי, בתי חולים אולי אקדמיה ,לפרוס את מה שאנחנו יודעים. היתרון שאנחנו מביאים וגם את הטכנולוגיות ישרתו  ויתרמו לנו גם בצעד הבא.

מהי נקודת השיא המפנה שלך?

חתונה שלי עם דנה שהייתה בשנת 2003

מה אתה מייעץ לבוגרים הצעירים שלנו?

קודם כל ללכת לספריה ולקרוא, כי לצערי הרב סטודנטים לחשבונאות לומדים חשבונאות אבל בלי נשמה, הכוונה לקריאת פרוזה ולא לספרות מקצועית. בארה"ב יש תכנית של המשרדים הגדולים שבה לוקחים בוגרי מדעי הרוח עושים להם Crash Course והופכים אותם לרואי חשבון כי בסוף היום צריך לדבר עם הלקוח. מה הלקוח מבין בדו"ח, צריכים לדבר עם הלקוח מדברים קצת על מוסיקה, ספרות משהו talk to him,  לא עולם יבש יבשושי. מי שרוצה אי פעם לעסוק ביעוץ צריך לבוא עם השכלה רחבה זה לא רק המקצוע שלך, צריך להיות  אדם רחב אופקים. גם העולם שבו התמחות בתחום עיסוק אחד "מת" ולא מספיק. צריך לבוא עם יותר מדיסציפלינה אחת. אני לא בכוונה למדתי אלקטרוניקה והייתי עתודאי ואח"כ הלכתי ללמוד חשבונאות ובסוף הכל נדבק ביחד. זה נתן לי יתרון עצום ולכן חייבים להשלים עוד מקצוע עוד פרופסיה או ללמוד עוד מדעים לדוגמא כימיה . ישראל מאד חזקה בכימיה או ביולוגיה לא משנה, או ללמוד אומנות העיקר עוד מקצוע. בנוסף, אפשר לקחת את תחביב ולהפוך אותו לחצי מקצוע זה נותן יתרון עצום שאין בשוק.

יש מאמר מאד מעניין של פרופ' דוד פסיג שנכתב בשנת 1997 על טקסונומיה איך לבחור את מקצוע העתיד. הוא אמר שמאד חשוב ריבוי הדיסציפלינות שאדם יכול ללמוד, כי אין מה לעשות אנחנו בעולם משתנה, מזגזג, ואם רוצים להגיע למקומות גבוהים אי אפשר להסתפק בהתמחות אחת, צריך לבוא עם שני מקצועות שלושה או יותר. רעיון הדו -חוגי מצויין אבל מה שקרה היום שהדו-חוגי הפך להיות חד חוגי למשל חשבונאות וכלכלה. היה צריך ללמוד חשבונאות ואומנות לדוגמא. בזמנו כשהייתי ראש החוג לחשבונאות הכנסתי בשנה הראשונה והשנייה קורס בחירה בפילוסופיה ומדעי הרוח, איך שעזבתי ביטלו זאת אמרו שזה שטויות...

מה התחביבים שלך?

אני אוהב לצייר. חלק מהציורים בקירות המשרד הם שלי, לא למדתי אבל זה הכיף שלי. אני משוגע על מוסיקה ואני מנצל את הזמן בחופשות ובטיסות לקריאה לצערי אין לי יותר מדי זמן.

אני קם בבוקר וקורא את העיתון אבל זו קריאה מקצועית, זה לא נחשב, אבל אני קורא את הארץ ואני קורא את גלריה אני קורא על ספרות..

הוסף תגובה