ארכון הבוגרים ביה"ס למנהל עסקים

לוח אירועים שנתי

א
ב
ג
ד
ה
ו
ש
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
 
מרץ 2021
 

מעיין נאמן ואביב דוד, בוגרי התכנית המשותפת של מנהל עסקים ואמנות

מעיין נאמן, בוגר מחזור 2017 של התכנית המשותפת של מנהל עסקים ואמנות

1. ספר לנו קצת על עצמך: בן כמה אתה, מאיפה אתה, ספר על המשפחה.

אני יליד גבעתיים. אח בכור לאח ושתי אחיות. אבי מהנדס בחברות סטרטאפ ואמי עוסקת בחינוך בתחום הביולוגיה.

2. איך שמעת על התכנית המשותפת במנהל עסקים ואומנות?

האמת היא שלא שמעתי עליה. התחלתי את לימודי באוניברסיטה בתכנית פכ"ם, שהיא תכנית שמשלבת פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה, ואחרי סמסטר אחד לא הצלחתי לדמיין את עצמי ככלכלן והייתי מאוד אומלל בלימודים. מיואש הסתובבתי לי ביום הפתוח וראיתי את העמדה של קרן כהן, רכזת התכנית המשולבת. היא הסבירה לי על תכנית שמשלבת מנהל עסקים ואמנות, והבנתי שזה מה שיתאים לי.

3. האם היה לך קודם עניין באמנות וחשבת שמנהל עסקים יסייע לך וייתן לך כלים פרקטיים, או שדווקא בגלל שלקחת חוג פרקטי יותר כמו מנהל עסקים, רצית לקחת משהו אחר לגמרי?

אמנות הייתה מבחינתי אהבה מיומי הראשון בערך - לאו דווקא לעשות אותה, אלא לצפות בה. אני זוכר את עצמי כילד גורר את אבא שלי לכל המוזיאונים בפאריס. הוא חשב שאני משוגע. כשהתוודעתי אל התכנית, ממש שמחתי לשמוע שיש מקום שאפשר ללמוד איך אפשר להפוך את האהבה הזו לפרקטית.

4. איך היה בפועל? האם הציפיות שלך תאמו את הלימודים?

בפועל, הציפיות שלי התממשו במידה רבה מאוד. הלימודים אכן היו אינטגרטיביים ובאמת שילבו בין שני התחומים בקורסים המשותפים. ראיתי איך אני יכול לקחת את הכלים שלמדתי במנהל עסקים ולהפעיל אותם על ארגונים מעולם האמנות. מאוד הופתעתי כמה נכון השילוב בין הדיסיפלינות.

5. איך היו הקורסים של מנהל עסקים? האם היו קורס מעניין במיוחד עבורך?

אהבתי את הקורס של דר ניקול הוכמן "שיטות כמותיות" שהיה מאתגר ומפתח מחשבה. דווקא הקורס שהכי שנאתי, חשבונאות, הביא איתו את מירב הכלים שאני משתמש בהם בעבודתי המקצועית כיום.

6. התכנית המשותפת היא מובנת ובעלת רכזת. איך הייתה ההתנהלות? האם היו חפיפות? האם הייתה תחושה אישית? משפחתית?

זהו היתרון הגדול ביותר בתכנית. שיש לך ממש "אמא" ו"משפחה" באוניברסיטה. התכנית ממש מייצרת ייחוד בתוך כל אחת מהדיסציפלינות. במנהל עסקים- תמיד היינו החבר'ה המוזרים מאמנות, ובאמנות היינו החבר'ה ה"מיוחסים" מהתכנית (התכנית מושקעת מאוד). הייחוד הזה והפעילויות המשותפות של כל השנתונים מעבר לשעות הלימודים בקורסים הייעודיים יצרו תחושה מאוד משפחתית בתוך התכנית. בנוסף, תמיד הייתה עלינו אחראית אחת - קרן כהן - שאליה יכולנו לפנות בכל עניין, מנהלי או אקדמי, ותמיד הייתה לה תשובה.

7. איך היה ללמוד בירושלים, ולגור בעיר? גם מבחינת הפן האמנותי.

בשנה הראשונה היה תענוג אמיתי. הכל היה חדש והייתה את תחושת העצמאות של היציאה בפעם הראשונה מהבית. בשנה השנייה, התחילה "אינתיפאדת הסכינים", וזה הפך את החיים לסיוט ממש. גרתי אז במוסררה, ועליתי על האוטובוס מול שער שכם - פחדתי מכל אדם צעיר שהגיע מולי וסתם הלך לעבודה. זו הייתה תחושה נוראית שבה הרגשתי כ"גזען בעל כורחי". מבחינת שאר החיים בעיר, ניסיתי להפיק מהעיר את המרב. בסופו של דבר השדה האמנותי בירושלים קטן, אך איכותי מאוד, ויש בעיר כוח יצירתי אדיר. יחסית קל לצרוך תרבות בירושלים - הכל מרוכז בשטח קטן, וכולם הולכים לאותם האירועים. אחרי שלוש שנים בעיר, הרגשתי שאני מכיר את רוב צורכי התרבות החילוניים בעיר.

הדבר העיקרי שאפשר לי לצרוך כל כך הרבה תרבות בירושלים הוא התכנית המשותפת. לא הי שבוע בו לא לקחתי חלק באירוע תרבות- בין עם תערוכה, קונצרט או הצגה.

8. ספר על ההתמחות באגף לאמנות ותרבות יהודית במוזיאון ישראל. איך זה היה?

זו היתה חוויה אדירה שהפקתי ממנה המון. להסתובב ולעבוד יום בשבוע בתוך משרדי המוזיאון היה פשוט ניסיון מרתק וחשוב ועתידי המקצועי. למדתי המון על התנהגות ארגונית ורכשתי הרבה כלים שעזרו לי בהמשך, כמו עבודת בצוות מצומצם, השתתפות בישיבות תוכן ועוד. גם בפן המקצועי למדתי המון - איך להתייחס לתערוכה חדשה, למחקר מקדים וגם המון ידע על אמנות ותרבות יהודית המשמשים אותי היום במקום עבודתי הנוכחי. כל צוות האגף ממש התגייס בכדי ללמד אותי דברים. זה היה פשוט נפלא.

9. הבנו שעסקת בפיתוח אפליקציה חדשה עבור מבקרים באגף. איך זה היה? עם מי עבדת?

זה היה מרתק. התנסיתי בכל שלבי הפיתוח המחקר של הקונספט, הבלופרינט והתוכן של האפליקציה. לקחתי חלק בבניה של המבנה שלה ובהחלטה על המפתחים שלה. כמובן שהייתי חלק קטן מפרויקט מדהים אותו ניהלו מיקי יואלסון מהאגף לאמנות ותרבות יהודית וטליה וייס מאגף הנוער.

10. בנוסף להתמחות עבדת בגלריה בכורש, והיית אחראי על גיוס הכספים והניהול האדמיניסטרטיבי של הגלריה. האם אתה מרגיש שהלימודים במנהל עסקים תרמו לך כלים ויידע ששמשו אותך בעבודה?

הלימודים במנהל עסקים בהחלט תרמו, בעיקר הקורס בחשבונאות, אך הרגשתי שיש תחום שלם של ידע שלא נוגעים בו במנהל עסקים והוא הניהול של מלכ"רים. זהו תחלום שבו מערכת השיקולים שונה לחלוטין מעולם התאגידים שבו מתרכז בית הספר למנהל עסקים.

11. שמענו שזכית במלגת לימודים מלאה למוסמך מטעם בי"ס מנדל באוניברסיטה העברית.

כן זה היה מאוד מרגש. תודה. ללא מלגה זו כנראה שלא הייתי מגיע לתואר המתקדם ולכן אני אסיר תודה לקרן מנדל ובית ספר מנדל והסגל שלו.

12. אתה עובד כעוזר הוראה בתכנית המשותפת במנהל עסקים ואמנות. במה אתה מתמקד?

אני מתמקד בעיקר בתחום האמנות הפלאסטית ומנחה על מוסדות בתחום אמנות זו בישראל. בשנה שעברה התכנית התמקדה באמנות בפריפריה הישראלית, והעברתי שיעור וסיור בנושא. בסיור ביקרנו בגלריה אום אל פחם, מוזיאון חיפה ובית הגפן. והשנה אעביר שיעור על אמנות מגויסת ואמנות חתרנית ונבקר במוסדות שבעיניי הן דוגמאות מייצגות.

13. ספר על העבודה שלך כיום כרכז תערוכות ותוכן בנווה שכטר – מרכז לתרבות ואמנות יהודית עכשווית בתל אביב. האם אתה מרגיש שהלימודים במנהל עסקים תרמו לך כלים ויידע שאתה מיישם בעבודתך הנוכחית?

בהחלט. בעיקר נתרמתי מתכנית ההתמחות המעולה. אנחנו צוות מאוד מצומצם במרכז ואני מרגיש כיצד עברו לידי גם מספר תחומים ניהוליים, כמו ניהול תקציב וניהול שיווק.

14. מה התוכניות שלך לעתיד?

אני מאוד אשמח לנהל מוסד תרבות בעתיד. במהלך העבודה בנווה שכטר גיליתי שאני מתעניין הרבה יותר בצד הניהולי/ הפקתי מאשר בתחום של אוצרות ומחקר, שחשבתי שיתאים לי.

 

אביב דוד, בוגרת מחזור 2017 של התכנית המשותפת של מנהל עסקים ואמנות

1. ספרי לנו קצת על עצמך: בת כמה את, מאיפה את, ספרי על המשפחה.

אני בת 27 משכונת פסגת זאב שבירושלים, שם גדלתי עם הוריי, אחותי ושני האחים שלי. אני בת הזקונים של המשפחה ומקווה לחשוב שאני שוברת את סטראוטיפ "הילדה המפונקת". היום אני גרה בדירה קטנה במרכז העיר עם בן הזוג שלי, עובדת במחלקת האירועים של מוזיאון ישראל כמפיקה אמנותית, ולומדת תואר שני בתוכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית.

2. איך שמעת על התכנית המשותפת במנהל עסקים ואומנות?

כשהתחלתי ללמוד לתואר ראשון הייתי במסלול של חשבונאות ותולדות האמנות, אבל במהלך המכינה ללימודי חשבונאות הרגשתי שהשילוב לא מאפשר לי ללמוד אמנות בהיקף שרציתי. פניתי ליועצת החוג לתולדות האמנות כדי לחשוב על שילובים שיאפשרו לאמנות להיות יותר נוכחת בלימודים שלי. אחרי שסיפרתי לה קצת על תחומי העניין שלי היא שמחה לבשר לי שנפתחה תוכנית חדשה שמשלבת מנהל עסקים ותולדות האמנות. הדרך משם הייתה קצרה ואחרי שפניתי לראש התוכנית, קרן כהן, מצאתי את עצמי במחזור הראשון של התוכנית, יחד עם סטודנטית נוספת אחת בלבד - שהפכה לאחת מחברותיי הטובות ביותר.

3. האם היה לך קודם עניין באמנות וחשבת שמנהל עסקים יסייע לך וייתן לך כלים פרקטיים, או שדווקא בגלל שלקחת חוג פרקטי יותר כמו מנהל עסקים, רצית לקחת משהו אחר לגמרי, יותר לנפש?

תמיד התעניינתי באמנות. אני מציירת מגיל צעיר, בתיכון למדתי במגמת האמנות של מוזיאון ישראל ("טריפתיכון"), וידעתי שזה התחום שאעסוק בו בעתיד. בנוסף לחיבה שיש לי לתחומים הריאליים (ועם נטייתי הקבועה לנסות לייעל מצבים מופשטים), מצאתי בתוכנית הזו כשילוב המושלם בשבילי. בנוסף לקורסים באוניברסיטה היו גם מפגשי העשרה ייחודיים לתוכנית שכללו ביקורים רבים באירועי תרבות ומפגשים עם מנהלים, אמנים, אנשי שיווק ועוד אנשי מקצוע שהעשירו את הלימודים האקדמיים והעניקו לי היכרות מקיפה עם עולם התרבות.

4. איך היה בפועל? האם הציפיות שלך תאמו את הלימודים?

הלימודים תאמו בהחלט את כל הציפיות שהיו לי. במנהל עסקים שאבתי השראה מעולם האמנות ובלימודי האמנות שאבתי השראה מעולם העסקים – דבר שיצר סימביוזה חדשה וייחודית שאפשרה לי ללמוד ולחשוב על דברים חדשים וכאלה שלא היו מספיק מפותחים. הלימודים היו מאוד מאתגרים והיו גם קשיים אבל בסך הכולל גם נהניתי מאוד בגלל שעסקתי בתחומים שאני אוהבת.

5. איך היו הקורסים של מנהל עסקים? האם היו קורס מעניין במיוחד עבורך?

אהבתי את המבואות של שנה א', ובמיוחד את הקורס לסטטיסטיקה עם ד"ר אסף שריג. בסטטיסטיקה יש לדעתי יופי שלא נותן ייחוס מסוים למקרה ספציפי אלא לחישוב הסיכויים שלו באופן מאוד חד, ובעיני זו צורה מאוד נוחה ומעניינת להסתכל על העולם.

6. התכנית המשותפת היא מובנת ובעלת רכזת. איך הייתה ההתנהלות? האם היו חפיפות? האם הייתה תחושה אישית? משפחתית?

איילת רונד ואני היינו שתי הסטודנטיות היחידות שהרכיבו את המחזור הראשון של התוכנית, ויחד עם היתרונות שבחלוציות היו גם חסרונות שנבעו מכך שהתוכנית עוד לא התגבשה באופן סופי בתקופה ההיא. עם הצטרפות של עוד סטודנטים בשנה השנייה, התוכנית החלה להתגבש מבחינת תוכן ואירועים וגם מבחינת חברויות שנשארו איתי עד היום. זו גם הזדמנות טובה גם להדגיש את העבודה החשובה והאיכותית שראש התוכנית, קרן כהן, משקיעה בתוכנית: בתכנים, בהתמחויות, ברלוונטיות וגם ברמה האישית בנו הסטודנטים, כאשר לאורך כל התואר וגם אחריו זכיתי להיות אתה בקשר ישיר ומפרגן שעזר לי הרבה.

7. איך היה ללמוד בירושלים ולגור בעיר? גם מבחינת הפן האמנותי.

בתור ירושלמית תמיד רציתי לצאת מהעיר בזמן הלימודים, אבל רצה הגורל ואחרי התייעצות עם גורמים רבים הבנתי שהמקום הנכון בשבילי ללימודי אמנות הוא האוניברסיטה העברית. הייתה לי כבר את ההיכרות עם העיר וידעתי תמיד איזה אוטובוס צריך לקחת ואיזו מסעדה מומלצת יותר או פחות, אבל במסגרת התוכנית נחשפתי לכל מוסדות התרבות שיש בעיר ולא ידעתי על קיומם. יש לי אהבה ענקית לעיר הזו ולאנשים שגרים בה, ואני מוצאת את האתגר של להפיק ולקיים אירועי תרבות בירושלים למעניין וקשה, אבל יחד עם זאת יש פה המון רגש ואותנטיות שלא קיימים בשום עיר אחרת.

8. ספרי על ההתמחות במחלקה לצילום במוזיאון ישראל ועל המחקר שעשית על יצירות אמנות.

במהלך שנה ג' הייתה לנו הזדמנות להתמחות במוסד אמנות, ולאחר תיאום וריאיון התקבלתי להתמחות במחלקה לצילום במוזיאון ישראל אצל ד"ר נעם גל. במסגרת פרויקט ההתמחות שלי ריכזתי מאגר מידע על אמנים הכולל יצירות שלהם, ביקורות, תערוכות שבהן השתתפו, פרסים ועוד. המאגר שריכזתי היווה סוג של בסיס מידע עבור המחלקה לצורך פרויקטים שעליהם הם עבדו באותו הזמן ולהמשך. ההתמחות אפשרה לי להתוודע לאחד המוזיאונים החשובים בעולם, לאופן בו התוכן האוצרותי בו מתגבש, ולאופן הארגוני בו מוסד מהסדר גודל הזה פועל.

9. התחלת לעבוד עוד במהלך הלימודים כמפיקת אירועי תרבות במשכנות שאננים. ספרי לנו איך הגעת לתפקיד ואיך היה, מה למדת?

לפעמים החיים הם לא עניין של אסטרטגיה ותכנון אלא הרבה עניין של מזל. במהלך שנה ב' עבדתי כפקידת קבלה בבית הארחה של "משכנות שאננים", ולאחר כשנה שעבדתי שם התפנתה משרה של רכזת אירועי תרבות במחלקת התוכניות של מרכז תרבות ורוח היושב במתחם, ועוסק באירועי תרבות רב-תחומיים ובעיקר בתחום הספרות. התראיינתי למשרה והצלחתי להתקבל למרות שהייתי עדיין סטודנטית. למדתי שם המון: איך לנהל אירוע, תקציב, פרסום, שיווק, איך להגיש בקשות תמיכה לאירועים, איך לעבוד עם אמנים, להתמקד בפרטים הקטנים והכי חשוב - איך להתכונן לבלת"מים. משכנות שאננים היה המקום הראשון שהציע לי ניסיון ללמוד ולעבוד מאחורי הקלעים של עולם התרבות ואני תמיד אודה לו על כך.

10. ספרי על העבודה שלך כיום כמפיקה אמנותית במחלקת האירועים של מוזיאון ישראל.

התפקיד שלי כולל הפקת תוכן, בנייה והפקת אירועים מסוגים שונים – מאירועי תוכן ועד כנסים פרטיים, ביניהם אפשר למצוא אירועים כמו סדרת המחול המתקיימת בפעם השביעית ברציפות השנה, פסטיבל הג'אז, פסטיבל היין, אירועי משפחות בחופשות החגים ובקיץ, שיחות גלריה, פתיחות תערוכה, ועוד. העבודה שלי מרתקת בעיני והיא מאפשרת לי את היישום של הלימודים שלי: יצירה ואיגוד תוכן אמנותי, במקביל לעבודה ברמה "העסקית" במוסד התרבות הגדול ביותר בארץ. במסגרת העבודה יש לי גישה רחבה מאוד לידע סביב עבודת האוצרות במוזיאון ובכללי במוזיאון יש חשיבות גדולה מאוד להיכרות קבועה עם מה שקורה בעולם התרבות והאמנות. לכן יוצא לי לבקר הרבה במופעי מחול, תיאטרון, תערוכות, אירועים שונים ובמוסדות אמנות ותיקים וחדשים.

בקיץ האחרון זכיתי גם להוביל פרויקט אמנותי ראשון מסוגו במוזיאון ובכלל: Moved By Art. הפרויקט שהתחיל עם רעיון ראשוני של מנהלת מחלקת האירועים, הפך למופע מיוחד במינו שבו קבוצות מבקרים הגיעו לחוויה מוזיקלית ותנועתית ברחבי המוזיאון. המופע היה סוג של סיור בין תצוגות הקבע של המוזיאון בהובלת הרקדנית והשחקנית רונה-לי שמעון, כשהם מאזינים להדרכה ייחודית דרך אוזניות תוך כדי הליכה במסלול שמאפשר להם לרקוד, לנוע ולהתחבר ליצירות באמצעות המקצב והטקסטים שהם שומעים. זה היה פרויקט מורכב וראשוני שנתמך ע"י הקרן לירושלים ומשרד התרבות עם הרבה אמונה, ואני גאה מאוד להיות זו שהובילה אותו.

11. האם את מרגישה שהלימודים במנהל עסקים תרמו לך כלים ויידע שאת מיישמת כעת בעבודתך הנוכחית?

אני מרגישה שבמכלול, הקורסים שלקחתי בתואר וצורת החשיבה שהוא הקנה לי, תרמו לי לעבודה היומיומית. תמיד ניסיתי לחשוב באופן יעיל ולמקסם את המשאבים שנתונים לי, אבל במסגרת התואר למדתי איך אפשר לעשות את זה נכון, ואיך ניתן לפרק את המשאבים האלה לנושאים מוסדרים. לפעמים אני מוצאת את עצמי בזמן עבודה על פרויקט או בזמן הגשת כספים, חושבת על מתודות שלימדו אותנו בקורס לכלכלה או בקורס בחשבונאות, ויש עוד הרבה דוגמאות.

12. מה התוכניות שלך לעתיד?

אני לומדת כרגע לתואר שני בלימודי תרבות באוניברסיטה העברית, ואני רוצה לסיים את הלימודים ולהמשיך ללמוד בעבודה שלי במוזיאון ישראל, כאשר אני מקווה בשלב מסוים אהיה מנהלת מחלקת אירועים או תוכניות במוסד תרבות קטן וירושלמי. החלום הרחוק הוא לנהל מוסד תרבות ולהעביר את האג'נדה שלי, שהיא לתת מקום לתוכן האמנותי להיעשות ולהיות מוצג אבל לשכלל את התהליכים העסקיים כדי שיוכל להיות מונגש בצורה הנכונה ביותר. אני לא ממהרת, יודעת שהדברים האלו לוקחים זמן, אבל שמחה מדי פעם לקבל הוכחות קטנות שאני בדרך הנכונה.