לפני כמה ימים, בעודי נוסעת מהצפון חזרה לדרכיה העקלקלות של ירושלים, הקשבתי לפודקאסט מלבב במיוחד שנקרא ״התשובה״. דורון פישלר עונה על שאלות קצת מוזרות, אבל כאלו שכולנו היינו רוצות לשאול. הפעם, הפרק ענה על השאלה ״מה נאכל בשנת 2051?״.
למרות שהשאלה נדמית קצת תמוהה, מסתבר שבאמת עומד מאחוריה משהו די גדול.
אם נחשוב על 20 שנים אחורה, נגיד שנות ה-90, מה הם אכלו? את אותו הדבר.
בעצם כשחושבים על זה תרבות האוכל בעולם לא השתנתה בסדרי עולם גדולים מאז המאה האחרונה (ולמעשה, גם לפני).
אז אם ככה, למה שבעוד 20 שנה יהיה אחרת? מה פתאום שנשנה את הרגלי האכילה שלנו אחרי שהם נשארו די אותו דבר במשך מאות שנים?
אז התשובה, כמו תמיד, היא כי אנחנו חייבים.
מסתבר שהרגלי תזונה שמבוססים על בשר וחלב הם בזבזניים. כמה בזבזניים? טוב את זה תשאלו את כל יערות הגשם שנכרתו לטובת חקלאות תבואה שמיועדת להאכלת פרות. כיום יש כמיליארד פרות בעולם (כאשר כולן ככולן הן למען ייצור מזון, בין אם לבשר או לחלב), וכמות השטח שפרה ממוצעת ״לוקחת״ רק מעצם זה שהיא חיה, היא פי 2 מזו של בני האדם. בחישוב פשוט, הפרות כבשו לנו את העולם (ועל זה נגיד ״מוווו!״).
גידול האוכלוסין מביא אותנו שוב ושוב לפתרון המתבקש – לגדל עוד פרות. אבל מה, אין לנו באמת איפה לשים אותן, ואין לנו מספיק שטחים כדי לגדל את הכמויות האדירות של התבואה שהפרות הללו זוללות.
אז כן, הרגלי התזונה שלנו צפויים להשתנות. ודי בקרוב.
אבל, אנחנו לא הראשונים שעלינו על זה. מסתבר שיש שוק ענף במיוחד למציאת תחליף לבעיית הבשר והחלב - הפודטק. למשל, הבשר המתורבת הוא בשר שגדל במעבדה רק מהתאים של הפרה, בלי צורך לגדל פרה שלמה. מגניב לא?
יש המון סטרטאפים חדשים שמפתחים פתרונות יצירתיים לבעיה הפרתית שנפלה עלינו, כן כן גם כאן בארץ. אלף פארמס, חברה ישראלית שמפתחת בשר מתורבת, אפילו קיבלה חיזוק מליאונרדו דיקפריו שהתחיל להשקיע לאחרונה בחברה.
ועדיין, קשה להגיד מי תהיה ה״נטפליקס״ או ה״מקדונלדס״ של עולם הפודטק. אנחנו עדיין רחוקות מלמצוא פתרון שגם יהיה טעים וגם יהיה במחיר סביר (אתם ממש יכולים לנסות ברגע זה המבורגר מבשר מתורבת, אם יש לכם כמה מיליונים לבזבז).
אז אם נחזור לשאלה – עוד 20 שנה כנראה נאכל את אותו המבורגר שאנחנו רגילות לאכול גם היום, אבל, רוב הסיכויים שבמקום להגיע מרפת, הוא יגיע אלינו ממעבדה.