check
מיסוי לא רק לכלכלנים – ההשלכות המוסריות של תהליך המיסוי | בית הספר למנהל עסקים 

מיסוי לא רק לכלכלנים – ההשלכות המוסריות של תהליך המיסוי

מיסוי

כולנו מכירים את כיווץ הבטן ממבט על המשכורת בסוף החודש שיורדת בגלל מס הכנסה גבוה, או על המחיר שהיינו אמורים לשלם לפני מע״מ שמופיע בקבלה מהסופר. אבל למה אנחנו משלמים את הסכומים האלה? כי אנחנו חייבים.

זה לא חדש שלמדינה יש מונופול מובהק על קביעת מדיניות חברתית – היא, למשל בעלת הכוח לשפוט, להעניש ולכלוא אנשים על אי ציות. אבל גם מי שלא מסתבך עם רשויות החוק חווה את כוחה של המדינה דרך המיסים שאנחנו משלמים. יש מאחורי זה היגיון – מיסים הם כלי הכרחי להתנהלות הכלכלה במדינה, ובלעדיהם לא נוכל לספק את התשתיות הבסיסיות לאזרחים כמו תחבורה, בריאות וחינוך. אבל, האם יש דרך נכונה לגבות מיסים? ועל מה צריך להסתכל, על יעילות או הוגנות?

הנטייה הטבעית היא בדרך כלל לחשוב על מיסוי כעל משהו טכני, משהו ששייך לתחום האחריות של כלכלנים ואנשי עסקים. ד״ר ברונו וורביק, מרצה באוניברסיטת ליידן (הולנד) לפילוסופיה מוסרית ופוליטית, מסביר כי סוג המיסוי שיש למדינה והדרך שבה מערכת המס שלה בנויה ומנוהלת אומרים הרבה על המערכת הערכית והחברתית. לטענתו, יעילות הוא לא הפרמטר היחיד לחישוב חלוקת המיסים. ״אם המטרה במיסוי היא להשיג כסף היכן שניתן למצוא אותו, אז נמצא אותו הכי הרבה אצל אנשים עניים. אולי אין להם הרבה כסף, אבל יש מהם הרבה. ברור שזו לא יכולה להיות התשובה״, אז מה התשובה?

קודם כל להגיע להבנה שאי אפשר לרצות את כולם. מראש אנחנו נמצאים במצב של תנאים לא אידאליים - ״אין לנו עסק עם אזרחים שמסכימים ומתמידים לחלוטין לגבי אמות המידה של צדק וסטנדרטים של הגינות, וכך גם לגבי מיסוי״. אבל, יש בכל זאת גבול מינימלי למה שאנחנו יכולים לבקש מאנשים לתרום. לטענתו, בעבר הדברים היו פשוטים יותר – כולם שילמו את אותו סכום על אותם דברים. אבל היום זה כבר לא בר קיימא - ״המדינות שלנו הפכו כל כך עשירות, כל כך גדולות והבעיות הקולקטיביות שעומדות בפנינו נעשו הרבה יותר מגוונות ומורכבות״ ברונו מסביר, ״לא נוכל לפתור את משבר האקלים אם המיסוי היחיד שיהיה לנו יהיה על נסיעה בכבישי אגרה״. לכן, צריך למצוא פתרון אחר, יעיל יותר. דוגמא אחת יכולה להיות 'עקרון ההטבה' של המיסוי - מי שמרוויח הכי הרבה צריך לשלם הכי הרבה. דוגמא נוספת יכולה להיות עקרון 'היכולת לשלם', כלומר הכתפיים החזקות ביותר צריכות לשאת את העומסים הכבדים ביותר, ללא קשר לכמה הם מרוויחים.

אבל אם אנחנו רוצים לשפוט אם מערכת המס הגונה, לגיטימית או הוגנת, לא מספיק להסתכל רק על אופן חלוקת הנטל, צריך גם להסתכל על איך הוא מושקע – כלומר להסתכל על פעילות המדינה. האם כל פעילות המדינה, כולל המימון שלה, יעילה (היו אומרים הכלכלנים) או צודקת (היו אומרים פילוסופים מוסריים). לטענת וורביק, צריך לחשוב על מנגנוני המיסוי כעל ידיות קטנות שאנו יכולים לסובב כדי ליצור את התוצאה החברתית או התוצאה הכלכלית שאנחנו רוצים. ״למשל, אם אתם חושבים שעוני הוא בעיה אמיתית או אם אתם חושבים שהפער בהכנסה גדול מדי, אז דבר אחד שאתם יכולים לעשות הוא להתערב בשווקים, למשל בקביעת שכר המינימום״.

כלומר, כדי להבין כיצד עלינו לגבות מיסים, אנחנו צריכים להבין מה הבעיה איתה אנחנו רוצים להתמודד, ומשם לפתח את המערכת היעילה ביותר לפתרון בעיה זו. מה דעתכם? מה הבעיה, והאם היא כזו שמיסים יכולים לפתור אותה?