check
מנהלים בכירים, בוגרי בית הספר, משתפים אותנו 'כיצד עברה עליהם שנת 2020 ומה מסקנותיהם לעתיד' | בית הספר למנהל עסקים 

מנהלים בכירים, בוגרי בית הספר, משתפים אותנו 'כיצד עברה עליהם שנת 2020 ומה מסקנותיהם לעתיד'

שוק ההון

בתחום שוק ההון גייסנו את שלושת הבוגרים יותם עירוני, עינת סקורניק הדני ורון קליין, על מנת לעשות לנו קצת סדר במהומה שהייתה בשווקים, לספר איך הם העבירו השנה בפן האישי והעסקי, ולצייד אותנו בטיפים להמשך.

יותם עירוני, מנהל ומייעץ השקעות באלטשולר שחם
בוגר תואר שני במנהל עסקים EMBAF, מחזור 2012

יותם עירוני, מנהל ומייעץ השקעות באלטשולר שחם

כתבה: דנה טיילר

יותם עירוני, מספר על חוויותיו בתחום הפיננסי במהלך הקורונה. יותם מנהל את פעילות קרנות הגידור, והוא מכהן כיושב הראש של חברת קרנות הנאמנות באלטשולר שחם.

יותם החל את הקריירה שלו עוד במהלך השנה השלישית ללימודיו לתואר הראשון בכלכלה ולימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית. ועדת בכר יצרה באותה תקופה מקומות עבודה רבים בשוק ההון, והוא התקבל לעבודה באלטשולר שחם, שם הוא נמצא כבר קרוב ל15 שנים.

יותם מסביר, ש 2020 נחשבת במונחי תשואה ורווחים לשנה מוצלחת מאוד, אך קשה להתעלם מהטלטלה הקשה שעבר השוק בתחילתה של המגפה.

הוא מתאר את החודשים הראשונים ״התמודדנו עם ירידות חדות בשווקים, עם הפסדים שנוצרו בגלל הירידות האלה, ועם קהל הלקוחות, שרצה מידע. חלק מהלקוחות רצו לפדות את מוצרי ההשקעה שלהם ולקחת את הכסף הביתה״. הוא חותם בכך שהעוצמה של התגובה בשווקים במרץ ובאפריל הייתה יוצאת דופן. ״כל המערכת הפיננסית נכנסה לתעוקה. נוצר מחסור מאוד גדול בנזילות בשוק. זו בהחלט חוויה מאתגרת, אבל המצב הזה חלף כלעומת שבא״.

שוק המניות, שהיווה אלטרנטיבה למכשירי ריביות, הפך לאטרקטיבי. ממשלות החלו להדפיס כספים ולהעביר אותם לשוק המניות, בצורה ישירה ובצורה עקיפה דרך דמי האבטלה. ״אדם שאיבד את עבודתו או יצא לחל״ת מחפש תעסוקה, מחפש אלטרנטיבה לפרנסה. בין אם הוא עושה שיקול נכון או לא, חלק מהכסף שהוא מקבל בתור דמי אבטלה מוצא את דרכו לשוק המניות״. בנוסף ההתחזקות של תחומים מסוימים, בין היתר בעולם האינטרנט, הביאה לחיזוק השווקים.

לבוגרים הרוצים להיכנס לתחום ההשקעות הוא ממליץ לחפש מקום עבודה שערוך ברמה הדיגיטלית למאה ה-21. תעשיית הפיננסים עוברת שינוי טכנולוגי, ובעתיד תידרש הבנה של שפות תכנות וסטטיסטיקה על מנת לחשב תהליכי השקעה.

מבחינת הרגלי העבודה יותם מסביר כי במחלקתו התחילו לבחון את העבודה מהבית עוד בתקופת טרם הקורונה, מתוך שיקולים של ייעול זמן נסיעות ופקקים. ברגע שהמגפה הגיעה, חיברו את כלל עובדי החברה לעבודה מהבית. למרות שלא נראה כי התפוקה בביצועי העובדים ירדה, יותם מסביר את החשיבות של הגעת העובדים למשרד. "המפגש הבינאישי חשוב מאוד, וצריך לזכור, את הקושי ביצירת סביבת עבודה נוחה בבית."

בפן האישי והמשפחתי יותם לא נפגע מהקורונה, אך הגעגוע לשגרה עודנו קיים. ״אנחנו, כמו כולם, כמהים כבר לחזרה למשהו שהוא יותר שגרתי אל מול מה שקורה. שיהיה אפשר לטייל, להסתובב, ליהנות מחיי התרבות בתל אביב״.

עינת סקורניק הדני, דירקטורית חיצונית בחברות ציבוריות

בוגרת תואר שני במנהל עסקים EMBAF, מחזור 2009

עינת סקורניק הדני, דירקטורית חיצונית בחברות ציבוריות

כתב: גלעד שגיא

עינת סקורניק הדני, שימשה במשך 25 שנה בתפקידים רבים ובכירים בבנק לאומי.

בשנה האחרונה החליטה לעזוב את הבנק, ולחפש אתגרים חדשים: "התחלתי לעבוד בבנק לפני קרוב ל-30 שנה כאנליסטית של שוק ההון. לאחר מכן הקמתי וניהלתי מחלקות מחקר של שוק ההון. הקמתי מספר מחלקות בעלות התמחויות שונות, למשל התמחות במקרו – מחלקה שהסתכלה על התמונה הגדולה מבחינת שווקים, והתמחות במיקרו – מחלקה שניתחה חברות ספציפיות ונתנה הערכות שווי, במטרה לזהות חברות שכדאי להשקיע בהן. מחלקה נוספת התמחתה בפיתוח מודלים. כמעט כל המוצרים שייעצנו לגביהם (כמו פנסיה ומניות) היו כרוכים ביצירת מודלים להערכה, שאותם היינו בוחנים ומנטרים. הייתי אחראית על ניהולן של כל המחלקות האלה, וב-8 השנים האחרונות עברתי לנהל את כל תחום ייעוץ ההשקעות והפנסיה בבנק לאומי – החל מקביעת המדיניות, דרך תהליכים, מערכות תומכות, מחקר, וניהול מקצועי של כ-500 יועצים ברחבי הארץ".

על אף שתמיד הייתה אשת קריירה עסוקה ומצליחה, סקורניק מעולם לא ויתרה על תרומה לקהילה: "בנוסף לעבודה, אני חברה בוועד המנהל של כפר אוטיסטים למבוגרים שעומד לקום בצפון. אני גרה בזכרון יעקב, ואחרי שנים של עבודה במרכז חיפשתי דווקא את המקומות הקרובים אליי, שנשכחים לעיתים מאחור. תרומה לקהילה תמיד הייתה קרובה ללבי, ובמהלך השנים לקחתי חלק בפרויקטים שונים כמו העצמת נשים בפריפריה, ובפרויקט המנטורים של האוניברסיטה העברית, שבו אני מלווה סטודנטים כבר לא מעט שנים. בסך הכול אני מרוצה מהעשייה. 

למרות הצלחתה, סקורניק לא נחה על זרי הדפנה, והמשיכה לחפש דרכים חדשות להתפתחות אישית: "הרגשתי שהגעתי לתחושת מיצוי בתפקיד, והחלטתי לחפש אתגרים חדשים. בספטמבר האחרון יצאתי לדרך חדשה. היום אני מתמקדת בשני נושאים עיקריים – הראשון הוא חברות בדירקטוריונים של מיטב דש - קרן הנאמנות הגדולה ביותר בארץ. זה מאפשר לי להשפיע ממקום אחר, שקודם לכן פחות התנסיתי בו. הדבר השני הוא לחקור את השילוב של שוק ההון וטכנולוגיה, ובתחום הזה אני מייעצת לחברות ולסטארטאפים שמחפשים יישומים שונים הנוגעים לשוק ההון".

סקורניק מייחסת חשיבות רבה להתפתחות ענף הדיגיטל בשנה האחרונה:

"בהרבה חברות נעשו בשנה האחרונה תהליכים שיכולים היו לקחת גם 5-10 שנים. שינויים רבים שנעשו בשוק העבודה בשנה האחרונה יישמרו גם לאחר שהמשבר יחלוף. חברות למדו להתנהל בצורה יעילה יותר, ואין סיכוי שבעתיד נראה הליכה אחורה"

"למען האמת, השירות הדיגיטלי היווה יעד מרכזי עבור בנק לאומי עוד לפני תחילת המשבר – בשנתיים שלוש האחרונות. לאומי נתנו לי כלים דיגיטליים טובים ומתוחכמים, שהעניקו לנו יתרון גדול בייעוץ ההשקעות. באמצעות הכלים הללו הקמתי את חברת ניהול התיקים הדיגיטלית הראשונה בארץ – וידאה (videa). השימוש בדיגיטל בתחום ההשקעות היווה קפיצת מדרגה מאוד משמעותית בתחום. הדיגיטל אפשר לנו להתגבר על מגבלות אנושיות הקשורות בעיקר לעיבוד כמויות אדירות של מידע באופן שוטף ובצורה יעילה. כמו כן, הטכנולוגיה אפשרה לנו להעניק עזרה ושירות מותאם אישית עבור הלקוחות שלנו, בהתבסס על מצבם הפיננסי והעדפותיהם האישיות. בעזרת הטכנולוגיה הצלחנו להביא את ייעוץ ההשקעות לעמדה רווחית בכך שחסכנו בהוצאות רבות שהיו כרוכות בתהליך בעבר". 

סקורניק מספרת על הקשיים שהתלוו אל השינוי שעשתה ב-2020: " סביר להניח שהשינוי היה טבעי וקליל יותר בלי כל הבלגאן של השנה האחרונה. ראינו למשל שבהייטק יוזמות חדשות רבות נמצאות 'על הולד', כך שהתחום הזה, למשל, נפגע. עם זאת, העובדה שהצלחתי לעשות את השינוי למרות השנה הבלתי רגילה שעברנו חיזקה אותי".

לסיום ביקשנו מעינת טיפ לסטודנטים צעירים, והיא שמחה לחלוק: "הכלים שניתנים לנו באוניברסיטה מהווים בסיס טוב, אך הבסיס הזה כשלעצמו לא מייצר את הקריירה ואת החזון. חשוב לקחת את הכלים האלה ולחשוב איך אני ממציאה את עצמי באמצעותם, ומשתמשת בהם כדי לגדול. המרצים הטובים ביותר שהיו לי הם אלו שגרמו לי לחשוב ולהסיק מסקנות. לא לדקלם. זה הדבר שהכי תרם לי במסגרת לימודיי באוניברסיטה. כמו כן אני מאמינה שחזון ברור ותשוקה הם שני דברים קריטיים בדרך להצלחה. 

"אני פוגשת הרבה צעירים מוכשרים, וההבדל בין אלו שמצליחים לאלו שפחות קשור לנטייה שלהם להיות חדשניים, בעלי ראש פתוח ויוזמה."

רון קליין, מנהל מערך פיתוח עסקי ברשות לניירות ערך
בוגר תואר שני במנהל עסקים, מחזור 2015

רון קליין, מנהל מערך פיתוח עסקי ברשות לניירות ערך

כתבה: מיכל הויזמן

רון קליין, נשוי לחברתו הטובה ביותר וחי איתה ועם שלושת ילדיהם במושב שורש, באמצע הדרך בין שני משרדיו בתל-אביב ובירושלים. פגשתי אותו לשיחה על האתגרים הגדולים שליוו אותו ב2020, לשמוע איך הוא סיכם את השנה המורכבת והמיוחדת הזו.

למעשה הרשות לא הייתה בנויה כך תמיד. לפני כשנה חל שינוי מבני בארגון מתוך הבנה שיש צורך במערך מרכזי עבור הפיתוח.

"לרשות לניירות ערך שני כובעים. האחד הוא פיקוח על שוק ההון והגנה על ציבור המשקיעים, והשני הוא פיתוח שוק ההון כך שיהיה מקום אטרקטיבי למשקיעים: יותר בינלאומי, ומחובר לשחקנים ותהליכים גלובליים שמתרחשים." כך מתאר רון את העבודה ברשות לניירות ערך.

רון נכנס לתפקיד ניהול מערך הפיתוח לפני שנה, בדצמבר 2019, ממש רגע לפני תחילת המגפה בישראל. "כמו שאפשר לדמיין , הכניסה לתפקיד בזמן קורונה הייתה מאתגרת. רוב לוח הזמנים שלי סובב סביב גורמים ברחבי העולם, כך שלפני הקורונה היה מאוד מקובל שהם באים לפה, אנחנו נוסעים אליהם, עורכים פגישות וכנסים. כל הדבר הזה נעלם. עברנו לגור מול הזום".

לפני שאני מספיקה לשאול אותו על האתגרים שלו כמנהל חדש במערך חדש, רון מספר לי על האחריות שהוא חש כלפי העובדים: "אני קלטתי עובד חדש. כשעוברים לפלטפורמה של עבודה מרחוק עם אנשים שאתה כבר מכיר ועובד איתם, יש בסיס משותף לעבוד אתו, אבל קליטה של עובד חדש בתקופה הזאת היא אתגר בפני עצמו."

רון ממליץ לבוגרינו הצעירים "קודם כל לנשום עמוק, ולהיות מודעים למצב. בכל מקום עבודה חדש חשוב להבין את מהות המקום- הדינמיקה עם הבוס ועם הקולגות, להתערבב, לקפוץ פה להגיד היי, להבין מי נגד מי. ה soft skills האלה לא פחות חשובים מהחלק המקצועי. גם במצב הנוכחי חשוב להשקיע, למצוא פתרונות חלופיים וליזום"

למרות כל זאת, רון שומר על אופטימיות ומרים את הראש: "זו היתה שנה עם הרבה אתגרים, ואני חושב שעמדנו בהם בגבורה. לא רק ברמה האישית, אני חושב שהשוק הסתגל מהר מאוד למצב. התרבות הארגונית התאימה את עצמה מהר מאוד למציאות החדשה. ואני מחכה לראות מה יקרה ב2021, אם העולם יחזור לעצמו ובאיזה אופן."

במהלך המגפה נחתם הסכם השלום הכלכלי עם איחוד האמירויות, אשר השפיע באופן ישיר על פעילות הרשות לניירות ערך. "אנחנו רגילים לעבוד מול ארה"ב או לונדון, ופתאום נפתח לנו שוק חדש." רון מספר כי זה אחד הדברים המרגשים והמרעננים שקרו לו השנה. "גילינו שם אנשים שמאוד להוטים לשתף פעולה. אנחנו עדיין בתהליכים, אבל יש המון רצון משני הצדדים לקדם השקעות חוצות גבולות ופעולות נוספות".

רון מסיים את 2020 עם הרבה תקווה לעתיד טוב יותר ולכלכלה חזקה. "אני מקווה שהחיסונים יביאו לכך שנשתחרר ראשונים מכבלי הסגרים והשלכות הריחוק החברתי. השחרור הזה אני חושב יגרום ל תנופה חזקה לכלכלה. זה יעשה טוב מאוד לישראל."

שיווק ואסטרטגיה

בתחום השיווק הבאנו את ארבעת הבוגרים סופי מלניק אמתי, מעיין ליפר, גיא קמחי ויהודי ליפמן. המעבר של תחום השיווק לזירה הדיגיטלית קיבל תמריץ בשנה האחרונה. הבוגרים מפרטים את פעילותם בתחום, את הגמישות שנאלצו להראות בעקבות השינויים, ומסיקים מסקנות לעתיד.

סופי מלניק אמתי, סמנכ"לית שיווק בחברות גלובליות ומנכ"לית פורום G-CMO
בוגרת תואר ראשון ביחסים בינלאומיים באונ' העברית

סופי מלניק אמתי

כתבה: דנה טיילר

סופי מלניק אמתי, אשת שיווק ופרסום מובילה בתחומה, החלה את הקריירה שלה בסיום התואר השני במנהל עסקים בפריז, שם עבדה במשך כמה שנים במשרד הפרסום העולמי Y&R. היא חזרה לארץ לפני קצת יותר מעשור, אך ממשיכה ״לטרוף את העולם״ כסמנכ״לית שיווק בחברות גלובליות.

לפני כשלוש שנים הקימה את פורום CMOG - עם עוד שתי שותפות. הפורום מונה כמאה סמנכ״לי שיווק גלובליים ״אחת המטרות של הפורום היא בעצם להכשיר את הדור הבא של סמנכ״לי השיווק הגלובליים בישראל, לתת להם כלים וידע״.

על רקע זה נוצר שיתוף פעולה עם האוניברסיטה העברית ובית הספר למנהל עסקים. זו כבר השנה השנייה שהפורום מנהל קורס שמציג לסטודנטים פרקטיקות שיווק גלובליות לסטודנטים. ״כל אחד מהסמנכ״לים מביא את הזווית שלו, לפי גודל החברה ולפי תחומי העיסוק״. סופי מתארת כי הקורס מתאפיין בכך שהוא ״לא מסתפק בתיאוריה, אלא מביא בעיות ופתרונות ישר משולחן העבודה של סמנכ״לי שיווק גלובליים״.

אתגרי הריחוק החברתי עבור סופי היו כמעט בלתי מורגשים. ״לי זה היה מה שנקרא בשפה שלנו seamless. אני כבר שנים עובדת בווידאו, אני מנהלת מנהלי שיווק במדינות שונות, באזורי זמן שונים, אז אין לי שום בעיה לעבוד ולהרצות בווידאו, זה מה שאני יודעת לעשות״. גם מבחינת הקורס, אותו העבירה באופן דיגיטלי, המעבר היה טבעי. מבחינתה זה העולם אליו ״נולדה״. סופי מסבירה ״היה במצב גם היבט נוח, לא הייתי צריכה לנסוע לירושלים, היה קל לומר למרצים אורחים ׳בואו תרצו, זה מהנוחות של הבית שלכם׳״. סטודנטית מהקורס מספרת ״אני ממש מקווה שבבית הספר ילמדו מהקורס הזה ויכניסו עוד קורסי בחירה דומים, כי בתואר השני רוב  הסטודנטים מחפשים דברים פרקטיים שיעזרו להם להמשך.״

לדעת סופי, העולם שאחרי הקורונה יתקן את עצמו. ״ברגע שכל העולם יתחסן, אז האנשים יחזרו להיפגש ולעבוד בצורה רגילה.״ עם זאת, המשבר השפיע על הסביבה העסקית. ענפים שלמים קיבלו ״בוסט״ מאוד גדול, ואילו אחרים נעצרו, דבר שמשפיע מאוד על חיפוש מקומות עבודה. ״תחום הרפואה מרחוק, למשל, שהיה בחיתוליו טרם הקורונה, והיום תפס תאוצה״

סופי טוענת כי מבחינת יסודות השיווק, אבני הבניין אותן העבירה בקורס, אין שינוי דרסטי. ״מה שכן חשוב הן התכונות והכישורים של אנשי השיווק. היום מצפים מאיש השיווק להיות מאוד אג׳ילי, כלומר מהיר מחשבה, מתאים את עצמו לסיטואציות.״

בפן האישי היא מתארת את תחושת החנק שנוצרה בגלל הסגירות בבית ״כל הזמן צריך להרים את עצמך, ולא להיות מבואס מזה שכל הדברים הכיפיים בחיים נלקחו״. החשש הגדול ביותר מבחינתה הוא השפעת הסגירות על בנותיה, וככלל על הדורות הצעירים. ״הם בתוך עולם שהם נפגשים עם חברים בזום, יש זיכרון שנפגשו קודם בחוץ או יצאו, וזה זיכרון שנמחק מאוד מהר״.

מעין ליפר, מנהלת שיווק בחברת PractiTest
בוגרת תואר שני במנהל עסקים באונ' העברית, מחזור 2013

מעין ליפר, מנהלת שיווק בחברת PractiTest

כתבה: דנה טיילר

מעיין ליפר, עוסקת ב7 השנים האחרונות בשיווק טכנולוגי בחברת PractiTest, חברת תוכנה שמוכרת מוצרים דיגיטליים לארגונים שונים. בנוסף היא עוסקת בכתיבה שיווקית, תרגום שיווקי, ועוזרת לסטארט-אפים לבנות את המסר השיווקי שלהם בפלטפורמות שונות.

למרות השנה המאתגרת, מעיין לא הושפעה בצורה דראסטית מבחינה תעסוקתית, משום שתחום העיסוק שלה הוא במרחב הווירטואלי, אשר כמעט ולא נפגע כתוצאה מהמגפה. היא מתארת כי מבחינתה האתגר האמתי הוא מציאת האיזון בין העבודה למשפחה. היא אומנם מכירה את הקושי עוד לפני עידן הקורונה, כאשר עבדה רוב הזמן מהבית ולכן מתארת כי ״הייתה תקופת הסתגלות, אבל אני עובדת מהבית כבר לא מעט שנים ומקיימת את השגרה הזאת״. בחצי חיוך מעיין מספרת ״הרבה פעמים היו לי פגישות שבהן הילדים מפריעים כי יש להם שאלה קריטית לשאול ברגע זה. הדלת הסגורה לא עצרה אותם.״ המשרד, היא אומרת, מעניק בועת שקט בה אף אחד לא מצפה ממנה לעזור במשהו שלא קשור לעבודה.

מעיין גרה בישוב קטן ליד ערד, והיא מאירה את העובדה כי העבודה מהבית עשויה (ואולי כבר החלה) לפתח את הפריפריה. ״במדינה קטנה כמו שלנו שחור לבן. מי שגר במרכז עובד במרכז, ואנשים שלא, לא״. בשנים האחרונות יש פיתוח של מרכזי היי-טק באזורים פריפריאליים (בצפון ״החולה ואלי״ ו״גב ים״ בדרום). בנוסף היא מתארת עתיד שצופן שילוב ניכר של עבודה מהבית. ״יש כאלה ששוקלים בכלל לסגור את כל המציאות הפיזית של המשרדים״.

מעיין מציעה לבוגרים צעירים בתחום השיווק, שנכנסו כעת לשוק העבודה, להימנע מבחירות המונעות משיקולים כלכליים לבחירת תחום השיווק. היא מציעה להם למצוא ענף או חברה שמעניינת אותם. היא טוענת כי על מנת להניע שיווק מוצלח, עליך להתחבר לקהל היעד ולהבין את הצרכים שלו. ״אם מישהו חובב תרבות והצגות אני לא אגיד לו ׳ תעבוד בחברת תוכנה׳, זה לא יהיה נכון״. בנוסף, היא מחזקת את שיתוף הפעולה בין משווקים צעירים לעצמאים, שלעיתים קרובות לא יודעים לשווק את עצמם ואת העסק שלהם. מבחינתה המיומנות הנדרשת בעולם מוצף ידע נגיש וזמין בכל עת, היא ללמד אנשים למצוא את התשובות, את המידע הנכון. אנשי השיווק יכולים לעזור לעצמאים לעשות זאת.

בפן האישי מעיין מסכמת את השנה באנחה. היא מאוכזבת מההתייחסות האדישה וחוסר הקולקטיביות שהחברה הישראלית מפגינה בעת המשבר, ובו זמנית מלאת הערכה למורות, לגננות ולמטפלות שעבודתן הרבה יותר קשה משחשבה.

גיא קמחי, סמנכ"ל שיווק חברת 'שריג אלקטריק'
בוגר תואר שני במנהל עסקים 
EMBA , מחזור 2012

גיא קמחי

כתב: גלעד שגיא 

גיא קמחי נבחר בשנת 2017 כאחד מ-40 הצעירים המבטיחים בישראל על ידי מגזין 'דה מארקר'. קמחי מגיע מתחום הפרסום והשיווק, בו הוא עוסק כבר 15 שנה, והשבוע הוא חוגג 40.

למרות גילו הצעיר יחסית, קמחי כבר הספיק לכהן במספר תפקידי מפתח בחברות מהמובילות בארץ בתחומן, והתמודד עם מגוון רחב של אתגרים. בין היתר כיהן קמחי כמנכ"ל חברת האחזקות מודיעין אזרחי, וניהל את תחום הדיגיטל במשרד הפרסום ראובני פרידן IPG. בשנתיים האחרונות משמש קמחי כסמנכ"ל השיווק של 'שריג', יבואנית רשמית של מוצרי חשמל לבית. רצינו לשמוע ממנו על השנה האחרונה, שכידוע הייתה שנה בלתי רגילה ומאתגרת במיוחד עבור רבים.

קמחי מספר: "הייתה שנה מאוד מעניינת. היא לא הייתה דומה לשום דבר שהכרתי. בעקבות הקורונה והסגרים, ההתנהגות הצרכנית השתנתה מאוד. לא הייתה לאנשים האפשרות לצאת למסעדות, לטיולים ולבילויים כפי שנהגו לעשות לפני הקורונה, ומצאו את עצמם מבלים יותר זמן בבית. הבית הפך להיות 'ביתי מבצרי', וכתוצאה מכך אנשים גם השקיעו יותר כסף במוצרים לבית. בצורה אבסורדית, למרות הפגיעה הכלכלית שבאה עם המשבר, עבור רבים ההכנסה הפנויה דווקא גדלה. אנשים לא הוציאו כסף על טיסות, מלונות ומסעדות, ובמקום זאת השקיעו במוצרים לבית. ממש הייתה לי היכולת להרגיש לפי הטראפיק אם אנשים סגורים בבתים או שיש דווקא הקלה. בתקופה הזו אנשים התחילו לבשל יותר, ולגלות את המטבח. בדיוק בזמן הנכון, בפברואר של השנה שעברה, השקנו גריל מיוחד שמותאם לשימוש בתוך הבית, בכך שהוא לא פולט עשן. השקנו אותו בתחילת כל הבלגן, והוא היה מושלם לתקופה הזו. אנשים רבים גרים בבתים ללא גינה או מרפסת, ובגלל ההגבלות גם לא הייתה להם האפשרות לצאת לפארקים כדי לעשות על האש. נוסיף לזה את העובדה שהמסעדות נסגרו, ונוצר מצב שבו הביקוש לגריל היה גבוה אפילו יותר מההיצע. מנגד, זיהינו שאנשים פחות השקיעו במוצרים הקשורים לטיפוח כמו למשל מחליקי שיער.

בתחילת המשבר ראינו שאנשים רבים נעצרו, חשבו מה עושים ולאן הולכים הדברים, ולאחר כחודשיים התחילו הקניות". קמחי מתייחס לכך שההגבלות החברתיות אילצו את הקונים לעבור מקנייה בקניונים ובחנויות 'אמיתיות' אל האינטרנט: "נתח השוק של הדיגיטל גדל בצורה משמעותית, והקורונה הפכה את שירות המכירות ברשת מגורם שמעניק יתרון, לדבר שהוא -'must have' ".

קמחי מפרט על כמה מהמגמות הבולטות שבאו לידי ביטוי בתקופה זו:

"נקודה מעניינת היא, שברשת אנשים קונים בעיקר מותגים. הם לא יכולים לעשות את אותן הבדיקות כמו בחנות אמיתית, ולקבל את עזרתו והמלצותיו של המוכר האנושי. הם מעדיפים 'ללכת על בטוח' ולבחור במוצרים המוכרים".

מבחינת ההשפעה על עולם הפרסום והשיווק מסביר קמחי: "המדיות של רדיו ושילוט שהיו מאוד דומיננטיות, הפכו לפחות רלוונטיות כי אנשים בילו פחות זמן בנסיעה לעבודה ובהאזנה לפרסומות. הדיגיטל נכנס לוואקום הזה. השנה הזו עשתה טוב מאוד לבלוגרים ומשפיענים שבאו לעזרתם של הצרכנים שחיפשו עזרה והדרכה בנושאי קניות אונליין.

קמחי מספר גם על השפעת התקופה עליו באופן אישי: "אני קורא לקמפיינים שעשיתי בתקופת הקורונה, 'קמפיינים של פסיפס'. התקופה הזו הכריחה אותי ליצור קמפיינים המשלבים לבנים מכל מיני מקומות, כך שלכל לבנה מטרה משלה, ושילוב הלבנים משלים את התמונה הרחבה יותר. זו הייתה עבודה יומיומית הרבה יותר סיזיפית ממה שהכרנו, אבל הביאה לתוצאות.

אם בעבר היינו עובדים על תכניות ויעדים שנתיים, היום אנחנו לוקחים בחשבון את הטווח הקצר ומנסים להבין  אילו הזדמנויות אפשר לייצר באופן שוטף. השנה הזו התאפיינה בכך שאלו שהצליחו בה היו אלה שידעו לעבוד כמו סירת מרוץ ולפעול מהר. מי שלא עשה זאת הפך מהר מאוד ללא רלוונטי.

אני שמח על ההחלטה שלנו דווקא 'לתת גז' בתחילת המשבר כשכולם נעצרו, ומנגד חושב שהייתה לנו האפשרות לנהל את המלאים בצורה נכונה יותר. היום קל להגיד את הדברים האלה, אבל זו חוכמה בדיעבד, וכמובן שלא יכולנו לדעת מראש כיצד הדברים יתפתחו.

יהודי ליפמן, יזם, יועץ אסטרטגי ומרצה באוניברסיטה
בוגר תואר ראשון במנהל עסקים באונ' העברית, מחזור 1977

יהודי ליפמן, יזם, יועץ אסטרטגי ומרצה באוניברסיטה

כתבה: לי מתן

יהודי ליפמן הוא בוגר החוגים למנהל עסקים ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, תואר שני במנהל עסקים - שיווק באוניברסיטת גולדן גייט (סן פרנסיסקו) ומאחוריו 33 שנות ניסיון בניהול שיווק ומכירות בתחום מוצרי הצריכה בישראל ובעולם. ליפמן שימש כמנכ"ל גלידות Nestle וסמנכ"ל שיווק Unilever ישראל, מנכ"ל UK Ambrosia ומנכ"ל חוגלה כימיקלים. היום עיסוקיו מתחלקים לשלושה תחומים עיקריים: יזמות, ייעוץ והוראה באקדמיה. פגשתי אותו לריאיון בשיחת זום באופן שהולם את סיכום שנת 2020 ואם היינו נפגשים בבית קפה, הוא אומר, היה מזמין קפוצ'ינו. "אני לא אדם של אספרסו", הוא צוחק.

תחת כובע היזם, ליפמן עוסק בחיבורים בין חברות, מיזמים עסקיים וניהול מותג השוקולד המשפחתי JAXX.

על חווית ניהול מותג עם המשפחה הוא מספר כי "זה קשה מאוד לנהל מותג עם המשפחה, אבל הם הבינו שזה הבייבי שלי." למי שבכל זאת ינסה, מדגיש שבניית מותג משפחתי מחייבת המון חשיבה והרבה מאוד רגישות.

כיועץ, נותן ליפמן ייעוץ אסטרטגי לחברות שונות במשק, אולם לדבריו בשנת 2020 תחום הייעוץ נדחק לפינה. "פשוט מצאנו את החברות במצב הישרדות, תשומת הלב שלהן להתעסק בייעוץ חיצוני לטובת תכנון עתידי פחתה", הוא מספר.

בהשראת עץ הלימון שמציץ מאחוריו בזום, ליפמן מתאר איך עשה מהלימון לימונדה ותיעל את הזמן שהתפנה לטובת מעורבותו באקדמיה, כמרצה ומנטור בלימודי התואר השני של בית הספר למנהל העסקים באוניברסיטה העברית. לאורך השיחה ניכרת אהבתו למקום ולסטודנטים, "אני מאוד אוהב ללמד ואני חושב שאני גם מצליח להביא לאקדמיה לא מעט את התעשייה".

בתקופת הקורונה במיוחד, ליפמן הצליח לגייס את טובי אנשי התעשייה להרצאות אורח בקורסים שמעביר- "הזום הוא פתרון אדיר.. מקל מאוד על ההיבטים הלוגיסטיים לביצוע הרצאה מהסוג הזה". כך זכו תלמידיו להרצאות יוצאות דופן על מותגי ענק ביניהם מילקי, קוטג' תנובה, קפה עלית וחביבת הסטודנטים- ההרצאה של חברת טמפו על בירה גולדסטאר. בלימודי הזום, חסרו לליפמן ה"ווייב" שיש בכיתה פרונטלית ובמיוחד העבודה בקבוצות שאוהב לקיים בכיתה. לסיכום 2020 כמרצה באוניברסיטה העברית הוא אומר: "התשתיות שהאוניברסיטה העברית יצרה עבדו טוב מאוד והסטודנטים היו יצירתיים ומעמיקים, כך שאני חוויתי חוויה מצוינת".

בתחום החברתי, ליפמן מספר על הקשר האדוק עם הבוס מ- Unilever בבריטניה (וגם כשעבד בUnilever ישראל), "הוא יאמר שהיה המורה הכי טוב שלי לשיווק ויתכן מאוד שהוא גם צודק", צוחק. "זה תענוג גדול" מספר ומסביר איך עידן הזום הדגיש את התחושה שאין הבדל בין ניהול שיחה מבית לבית ברמת השרון, לבין שיחה עם חבר בקנט או בלונדון. לדבריו, גם חיי המשפחה "קיבלו טוויסט מסוים" למשל, משפחתו המורחבת מצאה עצמה חוגגת מסיבת גיוס לאחיינו בזום. "מאוד התרגשתי, היו בני משפחה מרמת הגולן ועד לבן שלי שמשרת בנגב! היה שיח כל כך חם ונעים".

ברמה האישית, ליפמן כואב על עולם התרבות שנפגע בקורונה "על כף המאזניים, אני חושב שזה הדבר הכבד ביותר שאיבדנו" ומספר על הגעגועים למוזיאונים, לתיאטרון ולביקורים בחו"ל.

לקראת סוף הריאיון, הוא נזכר לספר לי כמה מתגעגע לים ואיך בקורונה גילה את הטבע שנמצא ממש בחצר האחורית. "אחד הדברים שהקורונה עשתה לי טוב, זה שהתאהבתי בגינון. זה כיף אדיר וזה מחזיר אותנו ליסודות", ממליץ בחום.

במבט על השנה שעברה, ליפמן חי את רעיון החשיבה מחדש בו מאמין ומשדר אופטימיות לגבי יציאה מהמגיפה. על אף שלא הכול יחזור לקדמותו, ליפמן נרגש לשלב את הטוב שמצא בקורונה, בעולם שאחרי המגיפה באקדמיה, במשק ובכלל. עד שזה יקרה, הוא נהנה מהשקט, השלווה והגינה, שגילה מחדש בפסק הזמן.

רפואה וטכנולוגיה

רחל שמואלי, מנכ"לית אסותא טכנולוגיות מתקדמות בע"מ
בוגרת תואר שני במנהל עסקים 
EMBA , מחזור 2006

רחל שמואלי

כתבה: מיכל הויזמן

בתוך לוח זמנים צפוף, רחל שמואלי, מנכ"לית חברת אסותא טכנולוגיות מתקדמות בע"מ, מצאה זמן לפגישת זום איתי. רחל היא המנכ"לית של חברת-בת של קבוצת אסותא, אשר מהווה הזרוע הביצועית של הקבוצה. ביום-יום היא מתכננת בתי-חולים, מכונים ומרכזים רפואיים, ורואה בעבודתה שליחות.

אני שואלת את רחל איך עברה עליה השנה האחרונה, ובניגוד למצופה היא כלל לא הזכירה את הקורונה. היא מספרת לי על מגוון הפרויקטים הגדולים שהיא מובילה: בית-חולים חדש בבאר שבע, בית-חולים חדש בראשון-לציון, מרכז רפואי בירושלים, מעבדה פתולוגית ברחובות ועוד. ובכל זאת, הקורונה כן השפיעה על הקצב: "ברשת עצמה אנחנו משתדלים לתת את השירותים שבבתי-חולים ציבוריים הפסיקו או המעיטו לתת בגלל הקורונה. כי למשל אדם שחולה בסרטן, לא כל כך מעניין אותו, ובצדק, שיש קורונה."

רחל היא עורכת-דין בהכשרתה, ובוגרת MBA בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית. כששאלתי אותה על המעבר החד מעריכת דין לניהול היא מספרת:

"שיניתי דיסקט. עורכי דין נוטים להתמקד בבעיות, בכמה הדברים בעייתיים וכמה קשה. צריך לעשות מהפך מחשבתי ממציאת בעיות לפתרון שלהן." על היתרון היחסי שניתן לה בזכות הידע המשפטי היא מספרת: "אי אפשר לעבוד עליי. אני מכירה קווים אדומים, וורודים... אפילו לוורודים אני לא מתקרבת".

קשה להתעלם מהעובדה שרחל עוסקת בתחום רפואי, וסביר לתהות כיצד היא עושה זאת ללא שום רקע רפואי פורמלי. היא שומרת על קור-רוח ומסבירה: "אני לא יודעת לתכנן מכון MRI וחדרי ניתוח ולספק אספקה סטרילית, אבל אני מקיפה את עצמי במומחים, ולמדתי לשאול את השאלות הנכונות. בהקמת בית-חולים אני מתייעצת עם כולם: האחות הראשית והצוות הרפואי, צוות הלוגיסטיקה... אני לא מוותרת על זה." היא לוקחת נשימה מהפירוט הנרחב, ומודה: "זה פרויקט רב משתתפים. אין אדם אחד שיודע לעשות את זה."

עם ניצוץ בעיניים רחל מספרת לי על הקמת בית החולים הציבורי באשדוד שנמשכה 6 שנים, שם שימשה כמנכ"לית בית-החולים. היא מספרת שהקמת בית-חולים היא משימה שאנשים נרתמים אליה בקלות: "כשאני צריכה לרתום את הצוות והקבלנים, והם לפעמים רבים ביניהם, אני אומרת להם משפט אחד: 'שרק נבנה בתי חולים ולא נתאשפז בהם'. כולם מבינים את החשיבות והשליחות. ואני מנצלת את ההירתמות הזו עד תום, כי בלי זה אין עבודה." אני משתדלת שלא להיסחף איתה להתרפקות על השליחות וההצלחה שואלת: "אבל איך רותמים אנשים טובים לפריפריה?" רחל נאנחת: "זה קשה. הפריפריה לא זוכה למה שמקבלים במרכז, וזו מלחמה לא פשוטה. אבל אין ברירה".

רחל חברה בארגון "סופרסונס", המעודד מנהיגות נשית, ובגאווה מספרת  "בצוות שלי כולנו נשים. במקום הזה לא תמצאי אגו".

הקורונה לא עשתה טוב לשוויון המגדרי בשוק העבודה, נשים רבות נאלצו להוריד הילוך בעבודה ולהישאר בבית עם הילדים שלא נשלחים למסגרות.

שאלתי את רחל על השפעת עובדה זו על רצף העבודה והתפוקה, והיא ענתה בנחרצות ובהבעת הערכה לעובדות שלה: "חייבים להמשיך. אין פה ויתורים, גם העובדות לא מבקשות ויתורים. חלק מהצוות באמת מגיע רק בצהריים אחרי שנגמרים הזומים, חלק מגיע באופן חלקי ביותר, אבל מתמודדים."

על תפקודה כאישה מנהלת היא משתפת: "לא חוששת להודות בטעויות, שומעת דעות אחרות ומאמצת, יודעת להגיד תודה, יודעת לחבק, יודעת להעריך. עם הרבה מאוד אינטליגנציה רגשית".

עוד היא מספרת בגאווה כי היא האישה הראשונה בפרויקט המנטורים של בית-ספרנו. היא מספרת כי בשלב מסוים ביקשה שיגיעו אליה רק נשים. "הרגשתי שאני יכולה לתת להן יותר. יש לי לקחים של אישה בעולם של ניהול, עולם קשה... עולם מאתגר ונהדר. אבל לנשים זה עולם לא פשוט".

שאלתי את רחל מדוע זה עולם הניהול קשה עבור נשים, לראייתה:

"אף פעם לא נתקלתי בתקרת זכוכית חיצונית. הבקעתי כל תקרה שרציתי. כשישבתי ב22:00 בלילה בישיבה שכולה גברים, אמרתי לעצמי- אז בסדר, זה מה שרצית. אני חושבת שהיה לי קשה עם תקרת הזכוכית האישית שלי. בעיה של הרבה נשים, זה היה לי קשה. אבל אני חושבת שהיום אני כבר מאוד מיושרת עם עצמי".

"בת 64 ועדיין מתרגשת" רחל מודה. היא נשואה, אמא ל-3 ילדים וסבתא ל-7 נכדים, מתגוררת במושב משמר השבעה, כבת ממשיכה, "כל חיי באותה חצר". "לא יודעת אם הצלחתי לעשות את האיזון הנכון בין בית לבין עבודה" ובאותה נשימה ממשיכה לספר לי על התשוקה הגדולה שיש לה לניהול, כשנזכרת בהקמת בית החולים באשדוד: "לא היו לי אפילו 6 שניות שבהן התחרטתי. זה היה קשה מאוד, אבל התחושה שזכיתי, זה משהו שאי אפשר לתאר אותו. לא זוכרת רגע שאמרתי- למה את צריכה את זה? עד היום אשדוד זה הילד המיוחד. אני מגיעה לביקור ויש לי דפיקות לב מהתרגשות".