check
אוקטובר 2019 | מקבוצת הנוער לסגל הבוגר - שי גואטה | בית הספר למנהל עסקים 

אוקטובר 2019 | מקבוצת הנוער לסגל הבוגר - שי גואטה

מאת רז רבינוביץ'

שי גואטה, בן 43 נשוי + 2. גר ביד חנה אשר בעמק חפר. אוהב ספורט ובעיקר כדורגל, חובב בישול וטבע, הוא בוגר שנקר להנדסת תעשייה וניהול.

מיד לאחר שסיים את לימודיו לתואר הראשון, עבד במשך שנתיים במחלקת הבקרה של אלקטרה. עבר לחברת טלדור בשנת 2010. התחיל כ pmo בחטיבת מערכות. לאחר כשנתיים מעבר לחטיבת BPO ושם התקדם להיות מנהל פרויקטים ועד לתפקיד של מנהל החטיבה.

בין לבין החליט שהוא רוצה לעשות תואר מוסמך במנהל עסקים בעברית, אותו סיים בשנת 2016.

רז: "הציפייה מהתואר התממשה?"

שי: " כן, היה לי ממש מעניין, נהניתי מהקמפוס האווירה, החבר'ה סביבי, בכלל, ירושלים מחוברת לי ללב. היא מרכז המדינה ועוגן שמרגש אותי כל פעם מחדש."

כאמור, כיום, שי מכהן כמנהל חטיבת BPO (Business Process Outsourcing) בטלדור – חטיבה המבצעת פרויקטים במיקור חוץ ומונה כ-800 עובדים. הישגיה של טלדור הם גאווה ישראלית של ממש. החטיבה אותה מנהל שי מתהדרת בפרויקטים משמעותיים רבים. אחד מהפרויקטים הללו הוא הרפורמה של משרד התחבורה למבחני נהיגה. טלדור קולטת ומכשירה את הבוחנים, כאשר הטסט לאורכו מצולם באמצעות טבלט. הצילום מאפשר לנבחנים לבחון את מהלך הטסט מאוחר יותר ואף לערער על ההחלטה וגם מסייע בשמירה על טוהר הבחינות.

פרויקט נוסף ומתקדם במיוחד הוא ביצוע של מבחנים ממוחשבים עבור משרדים ממשלתיים ובכלל. אלגוריתם מיוחד מאחורי המבחן אמון על נרמול השאלות וחפיפה שלהן מבחינת רמת קושי.

רז: " תמיד שאפת לעסוק בתפקידים ניהוליים?"

שי: כן. אני אוהב להרגיש משמעותי. "אני מאמין ביכולות הבין אישיות שלי, להסתדר עם אנשים ולהניע עובדים וביכולת שלי לראות את התמונה הכוללת. ידעתי שגם אם אלמד משהו כללי, האופי שלי יסייע לי להתברג לתפקידים ניהוליים. רציתי מאד להגיע לדרג גבוה, מקווה גם להתקדם בעתיד. אני בסה"כ צעיר."

רז: "מה ה"אני מאמין שלך" כמנהל?"

שי: "ניהול חטיבה צריך להיעשות בחוכמה ורגישות. כמנהל חטיבה אני מרגיש מחויב לכל העובדים שלי. חשוב לי שהעובדים יגיעו לעבודה עם תחושת סיפוק מהמקום שבו הם נמצאים. העובדה שאתה צומח מעלה לא צריכה לשנות אותך כבן אדם. אני גם צמחתי ממקומות נמוכים ודואג להכיר את מי שעובד מתחתיי".

רז: "ואיך שומרים על איזון בין כל הלחץ?"

שי: "אי אפשר לחיות כל הזמן על אלף קמ"ש, חייב לפעמים להוריד לאפס או קרוב לאפס כדי לחזור עם אנרגיה. אני משתדל להוריד לחץ – ללכת למדבר, לים, חו"ל. אני מנסה להחדיר את זה גם אצל העובדים שלי. כשנכנסתי לתפקיד אמרתי: "אני מאחל שבחמש בערב הקומה תהיה ריקה. לא רוצה לראות פה אף אחד." כדי להגיע לזה, צריך לעבוד ביעילות במהלך היום. אני משתדל גם להפיק ולארגן טיול לעובדים פעם בשנה. אני באמת מאמין שככל שאשקיע ברווחה, החברה תרוויח יותר כסף. זו השקעה אשר מחזירה את עצמה ."

רז: "יש איזה אתגר גדול שהצבת לעצמך ולא עמדת בו? קונפליקט או כישלון, מעניין דווקא ללמוד ממה שלא מצליח לפעמים."

שי: "אני גדלתי באור יהודה, שם לא נחשפתי ליחידות מובחרות בצבא, להתגייס בשבילי היה סוג של הישג. כשהגעתי לצבא גיליתי שהיו גיבושים לסיירות, לטייס ואני בכלל לא הייתי מודע אליהם וזה היה שוג של פספוס מבחינתי אבל בצבא הפכתי לקצין, החלטתי שאני רוצה לתרום. ובמשך שנתיים הייתי חלק מהסגל שמעביר טירונות לפרחי טייס"

רז: "עכשיו קצת מהצד שלנו. בתור ארגון בוגר צעיר יחסית, מה לדעתך צריך להיות התפקיד שלו? אנחנו תוהים, מה הדרך הנכונה – מה הוא יכול לעשות עבור הבוגרים שלנו ומה הבוגרים יכולים לתת לנו?"

שי: "אני חושב שהבוגרים יכולים להראות לאחרים לאן אפשר להגיע באמצעות ההשכלה שרוכשים במסלול הלימודים הנ"ל.

ניתן לסייע במשיכת סטודנטים חדשים. למשל, אני בא מהתחום של תואר שני במנהל עסקים, אז אפשר להשתמש בי כדוגמא ולשכנע מועמדים לגבי האטרקטיביות של המסלול, ולאן אפשר להגיע אחרי שאתה מסיים אותו. אפשר להשתמש בפלטפורמה הזו כדי ליצור קהילה שמפרה אחד את השני בתחום העסקי, אולי יזמות. זה יכול להיות במסגרת כנסים לבוגרים, כל אחד פוגש אנשים חדשים, מהתחום שלו או לא. אני בטוח שיש המון בכירים ובעלי מפתח במשק בקרב יוצאי העברית, מוסד כל כך איכותי. אפשר ליצור שותפויות או הפריה הדדית שתוביל לדברים טובים."

רז: "משחק אסוציאציות קצר לסיום. אי בודד או כרך סואן?"

שי: "אי בודד, ברור".

רז: "ספר אחרון שקראת?"

שי: "אני קורא לאחרונה ספרים בנושא של רוחניות. מנסה למצוא את מה שיכול לאזן אותי עם חיי הלחץ ביום יום.

שי (43), נשוי למיה (39) ואב לאריאל (10) ואביגל (7), המשפחה מתגוררת בעמק חפר.