f80158a5bc78b659499bd911caac5d00

02545e54060437b3c866d81e6bd8a12e

אוקטובר 2021 | לא עוצרת - אפרת יהודאי

כתבה: לי מתן

 

אחרי שנים של התקדמות מתמדת ב"אינטל" ומעבר בין מגוון תפקידים בחברה, אפרת יהודאי לא עוצרת וממשיכה ליעד הבא במטה הגלובלי של חברת "טבע", כסמנכ״לית בארגון הכספים של טבע העולמית. בנוסף, יהודאי פועלת בהתנדבות לשוויון מגדרי בארגונים, מעבירה קורס לתלמידי תואר שני במנהל עסקים ולא מוותרת על פגישה שבועית עם החברים. פגשתי את אפרת לריאיון מרתק על ניהול קריירה, חיים ואיזון.

 

איפה מתחילים?

נתחיל מהסוף: בתפקידה האחרון ב"אינטל", ניהלה יהודאי את רכש הבינוי, התשתיות ושירותי החברה באירופה ובישראל. בחודש ינואר האחרון (2021), עשתה "רילוקיישן" (כך מכנה את המעבר) לחברת "טבע", שם היא מבצעת תפקיד המשלב את ניסיונה הרב בניהול כספים, עם תפקידי הרכש שמאוד אוהבת:

"הקבוצה שלי עובדת עם קבוצות הרכש ושרשרת האספקה כדי להביא לאופטימיזציה בהוצאות. זה משלב את כל מה שאני אוהבת לעשות בתפקיד אחד".

השינוי המשמעותי עבורה הוא מיקום מטה החברה- בישראל, לעומת המטה של אינטל בארה"ב. "זה הבדל מאוד גדול ביכולת להשפיע על מקבלי ההחלטות ולקבל החלטות משמעותיות עבור החברה".

כמי שעבדה עבור אינטל גם רחוק מהמטה וגם בצמוד אליו (אחרי שני רילוקיישנים בפורטלנד, אורגון), יהודאי משתפת בנקודת מבט מפתיעה על שגרת הקורונה, שהיוותה במובן מסוים יתרון לעובדים מרחוק: "גם האמריקאים לא באמת נמצאים במשרד ולהחלטות יותר קשה להתקבל ככה בפינת הקפה או במסדרונות, אז זה יתרון למי שנמצא רחוק..".

 "היה לי מאוד קשה להתנתק ולעשות שינוי" 

גם אחרי שנים של מעבר מתפקיד לתפקיד, אפרת מספרת על החיבור הרגשי שמקשה על ההחלטה לשנות. אפילו כשידעה שמדובר בצעד הנכון, הפחד מהכישלון לצד החיבור הרגשי למקום הקשו מאוד על ההחלטות. כל אלו לא מנעו ממנה לקפוץ למים ולקבל החלטות אמיצות שבסופו של דבר הובילו אותה למקומות הגבוהים ביותר ולתוצאות בלתי צפויות:

"אני זוכרת למשל שהגשתי מועמדות למשרה שמאוד רציתי וידעתי שהסיכוי לקבל אותה הוא לא גבוה, אבל מאוד רציתי לעשות אותה. התראיינתי על ידי כל מיני אנשים ולא התקבלתי.
 אחרי שנגמר סבב הראיונות, פנו אליי ואמרו לי תקשיבי, לא קיבלת את המשרה הזו, אבל אנחנו מאוד רוצים שתשתלבי במשהו אחר אצינו."

מהלימודים לתעשייה

"הרגשתי כמו בשיעור הנהיגה הראשון שאני נכנסת לאוטו והמורה אומר 'בבקשה תתחילי לנסוע'"

את התואר הראשון שלה, עשתה יהודאי בכלכלה ומנהל עסקים, משם המשיכה ישר ללימודי MBA במנהל עסקים עם התמחות בחשבונאות ומימון, כולם באוניברסיטה העברית. על הלימודים היא מספרת שלימדו אותה איך לחשוב באמת, איך להתמודד עם בעיות ואיך לראות את התמונה הכוללת.

בזמן לימודי התואר הראשון במנהל עסקים הרגישה יהודאי "שהוא קצת מכל דבר ובעצם הוא לא מאוד מעמיק". אבל אחרי לא מעט שנים וניסיון שרכשה, היא הסתכלה אחורה והבינה שדווקא הטעימה הזאת עזרה לה בהרבה מאוד אתגרים מקצועיים בדרך: "אני זוכרת למשל שהסתכלתי על מלאי בפעם הראשונה ואמרתי 'אה! את זה למדתי פעם!'"

משבר בקריירה

כשסיימה את התואר הראשון ולצד לימודי התואר השני, הגיעה אפרת למשרה הראשונה שלה ככלכלנית ב"בזק", שם חוותה את המשבר הראשון בקריירה. "מאוד הייתי עסוקה בשאלה 'מה אני יודעת לעשות'. הרגשתי שאני לא יודעת לעשות כלום! שאני בעצם לא מבינה מה למדתי ולמה.."

מי שעזרה לה לצאת מהשוק ודחפה אותה קדימה היא המנהלת הראשונה שלה, ששימשה עבורה מנטורית. "הייתי נכנסת איתה לישיבות, וכשיצאנו היא אמרה לי נו? מה הבנת? אז אמרתי לה את מה שהבנתי. ואז היא אמרה לי מה היא הבינה וזה היה דברים אחרים לגמרי ממה שהיה שם בישיבה".

אפרת סיפרה על החשיבות של קבלת ליווי מאדם מנוסה, כדי להבין את הדינמיקה הארגונית, את שפת העולם העסקי ואת ההתמודדות עם סביבה שונה וחדשה עבור סטודנטים שיוצאים לשוק העבודה.

מ"בזק", המשיכה יהודאי לתפקידה הראשון ב"אינטל", בתחומי גזברות וניהול סיכונים. שם הבינה את משמעות לימודי הכלכלה והגיעה לתובנה לפיה "כלכלנים יכולים לעשות כל מיני דברים, היריעה היא מאוד רחבה ובעיקר תלויה במה שמעניין אותי לעשות".

ההארה

"ההצתה מאוחרת", כך היא קוראת לזה, הגיעה בזמן עבודה עם מהנדסים בניסיון לפתור בעיה כלכלית. "היה מאוד ברור לי איך לגשת לזה, מאוד ברור! וראיתי שהמהנדסים חושבים נורא אחרת... הם היו אלופים בפתרון הטכני שהציעו, אבל כל החשיבה הכלכלית הזאת של להסתכל על השולי, להבין מאיפה מגיע הכסף, הם בכלל לא הבינו על מה אני מדברת". ברגע הזה, מספרת יהודאי, התבהר לה כמה הלימודים עזרו לה בדרך ובמילוי התפקידים השונים במהלכה.

אחת הסיבות שהביאו את יהודאי להקים את קורס הרכש לסטודנטים בתואר השני, הייתה הצורך לחבר את התעשייה לאקדמיה. ההבנה הגיעה כשהתחילה לראיין סטודנטים לתפקידים באינטל.

"פתאום הרגשתי שאני מחוץ ללופ.. זה היתרון המאוד גדול של להכניס סטודנטים לעבודה.
הבנתי שיש כל מיני תיאוריות שהתחדשו. הרגשתי שאני מחוץ ללופ כי יצאתי לעולם התעשייה ואנחנו מאוד מתקדמים בדברים מסוימים, אבל לאקדמיה יש הרבה מה להציע בתחום המחקרי".

בנוסף, יהודאי מספרת על מעמד הרכש בארץ שבעיניה "לא מקבל את הפוקוס המתאים". לכן חשוב היה לה להבהיר שרכש זה מקצוע, לעודד את השיח המקצועי בתחום שבעיניה חסר ולהעלות את הרמה המקצועית של אנשי הרכש בישראל.

את הקורס יהודאי מעבירה יחד עם אורן צידון שמשכה בעצמה מאינטל ואותו היא מגדירה כ"אלוף הרכש ומרצה מעולה".

משנה מקום, משנה מזל?

"מאוד מאוד מוקדם הבנתי שזו לא הדרך הנכונה שלי לנהל קריירה"

הטיפ של אפרת לניהול קריירה בצורה נכונה הוא לא לחשוב רק על התפקיד הבא אלא "מה אני רוצה לעשות בסוף, ואז מה אני צריכה שיהיה לי בדרך". את הקריירה שלה ניהלה דרך איסוף מיומנויות חדשות וקבלת תפקידים שיקנו לה כלים חדשים, שלא היו לה קודם.

גם לתלמידי קורס ניהול הקריירה שהעבירה באינטל, היא ממליצה לקבל משימות חדשות כל מספר חודשים, או להתנסות בתפקיד חדש כל שנתיים לערך, כך עושה גם בעצמה.

"היו מקומות שהיו לי יותר קלים או פחות אבל הבנתי שאני רוצה לעשות את זה כי זה חשוב לי, בבניית הקריירה".

"לא הרגשתי שיש תקרת זכוכית... לא התחברתי לזה בכלל"

אפרת מוצאת, בנוסף לשלל עיסוקיה, זמן להתנדב בעמותת כ"ן (כוח נשים) שמקדמת נשים לעמדות השפעה. היום היא מאוד מאמינה בנושא, אבל מספרת שבתור בת לאמא קרייריסטית, לא תמיד ראתה את חשיבות המאבק. מה שפקח את עיניה היה הספר "לפרוץ קדימה" (שריל סנדברג) אותו הייתה חייבת לקרוא לקראת כנס באינטל שהתבסס על הספר. "בהתחלה הסתכלתי על המטלה הזו כעונש" היא מספרת. אבל היא אכן קראה את הספר והשאר היסטוריה.

"היום מאוד ברור לי שאין שום סיבה שמספר הנשים בעמדות השפעה לא יהיה לפחות כמספרן באוכלוסייה, 51 אחוזים".

לכן היא משקיעה זמן רב ומשאבים לקידום הנושא ולהאצת התהליכים דרך פועלה בעמותת כ"ן ובוועדת התעשייה במשרד המדע. העצה שלה לנשים היא להעז ולא לפחד להגיש מועמדות לתפקידים בכירים ולדבריה "הנשים והגברים ביחד צריכים לעשות את השינוי החברתי הזה, זו אחת המטרות העיקריות בסדרי העדיפויות שלי היום".

חמישי ברזל

בתוך כל הפעילות המקצועית, האקדמית והחברתית של אפרת, יש דבר אחד מיוחד שעוזר לה לשמור על איזון. "אצלי יש חוק שבימי חמישי בערב- נפגשים עם חברים, לא משנה מה. אני מפנה את היומן, כולם יודעים, כי זה ממש נותן לי את האנרגיות להתמודד עם כל השאר".

בסופו של דבר, נראה שכולנו צריכים את החלון המיוחד בלו"ז כדי לנשום אוויר ולשמור על איזון. אז תודה רבה לאפרת יהודאי על הריאיון המרתק ויאללה, אני רצה לקרוא את הספר "לפרוץ קדימה" ולפנות את היומן של חמישי בערב, תבואו?