Blog posts by month

אם אין לחם, אז שוולט יביאו לנו

אם אין לחם, אז שוולט יביאו לנו

שלישי בערב, אחרי יום עבודה עמוס, אתם מגיעים הביתה ואתם רעבים. מאוד. אבל מה, לעמוד במטבח ולבשל רחוק שנות אור ממה שהייתם רוצים לעשות עכשיו. אז אתם מתקשרים לישועה, לשירות המשלוחים המהיר והאמין, שיביא לכם פיצה מקפיצה ישירות לפתח ביתכם.

קל ופשוט להשיג אוכל מוכל בישראל. רשת וולט הענקית הגיעה לא מזמן לירושלים, ואליה הצטרפו באר שבע, חדרה, אשדוד והאמת היא שהיא לא רחוקה מלכבוש את כל המדינה. יחד איתה עובדים שירותי המשלוחים ״תן ביס״, ״יאנגו דלי״ ואחרים.

עולם המשלוחים היה קיים כבר שנים רבות, אז למה זה נראה כמו טרנד חדש? טוב, כי איכות המשלוחים עלתה. כבר לא מזמינים רק פיצה, סושי או המבורגר, היום תוכלו להזמין ארוחת גורמה ממסעדת שף ולהתפנק בגלידה מהקצה השני של העיר. היום, כשיוצאים לדייט למשל, במקום שנצטרך להזמין מקום, להתלבש יפה, להגיע למסעדה וליצור אינטראקציה עם מלצר חייכן, אנחנו רק צריכים טלפון וכתובת למשלוח. מינימום אינטרקציה, מקסימום נוחות. והרעיון – לייעל את הזמן שלנו, כדי שנוכל להתפנות לדברים החשובים בחיים – עבודה, משפחה או סתם נטפליקס אנד צ׳יל.

אוקי, נשמע אידאלי, אז מה החיסרון? במילים פשוטות – המוות של המרחב הציבורי. המשלוחים עונים על צורך עצלני למדי של החברה האנושית – האוכל מגיע ישר לספה, מבלי שנצטרך להניף אצבע (טוב, אולי אחת, כדי לבצע את ההזמנה). כשיותר ויותר אנשים בוחרים לא לפקוד את המסעדה האהובה עליהם כי הם מעדיפים פשוט להזמין ממנה בוולט ישר הביתה, נראה שהפיזיות של המסעדה מתייתרת. כל מה שצריך זה מטבח מתפקד וצבא שליחים נאמן.

מסעדות ובתי עסק כאלו החלו כבר לבצבץ ברחבי הערים, והאמת יש להם כבר שם – ״חנויות אפלות״. החנויות הללו מתפקדות כמרכזים לוגיסטיים זעירים (סטייל מחסן איקאה), שאין אליהם כניסת לקוחות. רק של שליחים.

אבל מה, זה משתלם. וואו כמה שזה משתלם. אין צורך ״לבזבז״ כסף על מלצרים, תפאורה, אווירה. כל מה שעל בעלי העסקים לעשות הוא להבטיח שירות דיגיטלי נגיש וזמין, וכמובן מטבח או מערכת לוגיסטית מתפקדת. ממש נשמע כמו המודל העסקי המושלם.

הזמינות והיעילות שעולם המשלוחים מביא איתו, מוליכה אולי לעידן חדש של החברה האנושית, עידן שקט יותר, פרטי יותר, וכמובן, משעמם יותר. ״דחיית סיפוקים״ תהפוך לצמד מילים נשכח, כשאני בוחרת בפעם הרביעית השבוע להזמין את הפיצה שמרגיעה אותי בכל סוף יום עבודה עמוס.

  • אם אין לחם, אז שוולט יביאו לנו