כתבה : דנה טיילור

 

ענקית הריהוט השוודית היא עוף מוזר בנוף העסקי בישראל, בין היתר משום שהיא משלבת ערכים הומניסטיים כמו התלהבות, יצירתיות, רצון אמתי לעזור וליטול אחריות. השאלה המרכזית שריחפה באוויר הייתה האם למרות פרישת חנויות ארצית ומיליוני לקוחות מדי שנה, איקאה מצליחה לעשות עסקים בצורה שוויונית, סביבתית ואחראית.

החזון העסקי

 החזון העסקי ״מחירים נמוכים כל כך עד שמרבית האנשים יכולים להרשות לעצמם לקנות אותם״, הוא אחד מהאלמנטים הבולטים של הרשת. אחת הסיבות לכך שאיקאה מצליחה להשאיר את המחירים נמוכים היא דווקא הגישה המרוחקת של עובדי איקאה, שבמראית עין נראית כמזלזלת. מטרתה, לפי קובלנץ, היא חווית קנייה עצמאית. מטרה זו עומדת בקנה אחד עם מדיניות ה״cash and carry״ שהרשת אימצה. ״עיקר המימון הוא באחסון המלאי״, מסביר קובלנץ. ההשקעה באחזקה ואחסון לעומת פיתוח השירות הישיר ללקוח, מאפשרת את הוזלת העלויות.

ערכי החברה

בנוסף, המשתתפים הביעו עניין רב באופן בו ערכי החברה מקבלים ביטוי ממשי בחנויות. קובלנץ התייחס להתנהלות הארגונית, למודל הקיימות של החברה ועוד. כשנשאל למשל על ההתגברות על השרשרת הלוגיסטית בעקבות מגפת הקורונה הסביר כי בשונה מרשתות ענק אחרות, איקאה יצאה בצעד נועז, והשקיעה מעל מיליארד יורו על השכרת אניות משא, רכישת מכולות ואף חכירת מטוסים, מהלך שהוציא את הרשת מכלל סכנה בתקופת המשבר.

קובלנץ, שהגיע דווקא מתחום הפיננסים והמימון, הציג את המודל הנורדי כ״מקבץ של ערכים שיכולנו, והיינו רוצים, שיהיו לנו כאן״. על פי קובלנץ, הערכים הללו הם שמינפו את הרשת בארץ והפכו אותה לכה בולטת בשוק הישראלי.

״הערכים של איקאה זה אני״, הוא מסביר, ״גם אם אני לא מאמץ את התרבות הנורדית״.