הקשר הראשון עם שרון קאופמן היה כשקיבלתי ממנה מייל המבקש להיות מנטורית לבוגרי ולתלמידי בית הספר. במרוץ היומיומי של החיים, פניות כאלו הן נדירות, וכשהצצתי בפרופיל התעסוקתי של שרון, גיליתי אישה מרשימה ורבת פעלים, היה לי ברור שזו הבוגרת שכדאי להכיר בגיליון הקרוב....
נפגשנו בבית קפה באזור המרכז. עוד לפני שהתחלנו את הריאיון ראיתי מולי פנים מאירות ומזמינות, עיניים בורקות בצבע כחול–ירוק, וחיוך גדול שמקרין אנרגיה חיובית ואופטימיות.
שרון, ילידת חיפה, סיימה את לימודי האופטומטריה באיטליה בשנת 1979. עם סיום הלימודים חזרה
לארץ יחד עם בעלה, דובב, שגם למד את התחום, וביחד הקימו רשת חנויות אופטיקה שלימים נודעה כאופטיקה 6/6.
בעוד דובב מתמקד בתחומים המקצועיים הפנימיים של הרשת, קיבלה על עצמה שרון, באופן טבעי, את תפקיד אשת החוץ של הרשת וטיפלה בשיווק, ביבוא ובניהול הכללי.
בכך הפכה שרון להיות האישה הראשונה שהייתה הבעלים של חברה בע"מ בתחום האופטיקה בישראל.
שרון לא הסתפקה בניהול החברה שהקימה והצטרפה לוועד המנהל של היבואנים בתחום וגם פה נחשבה לפורצת דרך לנשים אחרות בתחום.
עם השנים, רשת האופטיקה התרחבה ועמדה על 4 סניפים באזור גוש דן והשרון, כשבמקביל נולדו לזוג 3 ילדים.
שרון לא שקטה על השמרים והמשיכה להעשיר את עצמה בלימודים בתחומים שונים עם דגש על לימודים הממוקדים באנשים ובהתנהגותם. היא למדה באוניברסיטת בר אילן לימודי תעודה בייעוץ ארגוני, למדה תואר נוסף בפסיכולוגיה, למדה אימון (קאוצ'ינג) כשמעטים עוד שמעו על התחום
וב 2014 למדה לתואר שני במנהל עסקים במסגרת תכנית האקזקיוטיב של בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים. ועוד היד נטויה.
יחד עם כל זה, היה צורך נוסף שבער בעצמותיה והוא הצורך בפעילות חברתית ותרומה לזולת. ולכן, בנוסף לעסק שניהלה ובנוסף ללימודים ולגידול המשפחה היא הקימה, עם חברים, עמותת בוגרים לפנימיית "שטיינברג", הממוקדת בחינוך למצוינות, במטרה לתמוך בחניכים ובצוות וליצור גוף מרכז לכ-2000 בוגרים. כיום שרון מתנדבת כחברה בוועד המנהל של האגודה לקידום החינוך, היוזמת, מפתחת ומפעילה מענים חינוכיים לבני נוער בבתי ספר, ובפנימיות ייחודיות ברחבי הארץ (בויאר, כרמית ועוד), במטרה ליצור עבורם הזדמנויות למצוינות ולמיצוי ופיתוח הפוטנציאל ההשכלתי והערכי שלהם.
הדחף הזה לפעול למען הזולת, לעבוד עם אנשים ולשתף אותם בניסיון הרב שצברה לאורך השנים כעצמאית מראשית הדרך, הביא אותה לעשות שינוי משמעותי בשנת 2007.
בשנת 2007, כנגד כל הסיכויים, היא התמסרה לדחף החברתי/אנושי שבער בה, מכרה את חנויות הרשת כך שנותרה חנות הדגל, אופטיקה 6/6, שפועלת בדיזינגוף עד היום.
באופן זה יכלה שרון להקדיש את כל כולה לפיתוח הקריירה החדשה שבחרה לעצמה ולהיות יועצת ארגונית ומאמנת במשרה מלאה.
השנים הראשונות לא היו קלות, שרון השתלבה בפרויקטים של הג'וינט שעסקו בפיתוח חשיבה יזמית לאוכלוסיות מוחלשות ובמקביל שקדה על חומרים משלה בתחום של פיתוח חשיבה ועשייה יזמית, הטמעת שימוש במיינדפולנס (קשיבות) בעולם הקריירה וכלים חדשניים נוספים. היא בנתה את השם שלה לאט ומהתחתית עם הרבה נחישות וביטחון בדרך שלה.
מה ששימש כנר לרגליה היה המונח "חוללות עצמית" – ובמילים פשוטות איך מוציאים אדם מאזור הנוחות באופן כזה שיחולל שפע ויקדם עצמו. חוויה שהיא עצמה חוותה לאורך הקריירה המקצועית שלה. את החוויה הזו היא מדמה למטוטלת שנעה מקיצוניות אחת של יציבות והרמוניה לקיצוניות שניה של אי ודאות ודיסהרמוניה.
לאחר ששרון פרשה בפני בקצרה את הרקע המקצועי והאקדמי שלה, שאלתי מספר שאלות שעניינו אותי:
מדוע בחרת ללמוד דווקא תואר שני בתכנית המנהלים של מנהל עסקים?
הלימודים במסגרת תכנית האקזקיוטיב יצרו עבורי ועבור חבריי לכיתה רשת חברתית שלא הייתי יכולה להגיע אליה בכוחות עצמי. העובדה שהחברים בכיתה הגיעו מרקעים שונים, היווה עבורי הזדמנות לתרגל שפה חדשה מולם בדיוק כמו שאני מלמדת כיום ארגונים שאני מייעצת להם.
לימודים ופיתוח עצמי תמיד היו חלק ממני, הלימודים מהווים עבורי אישור וחותמת אקדמית. וככה הרגשתי גם בלימודי התואר השני במנהל עסקים. שיעורי הכלכלה חיברו עבורי בין הפרקטיקה לתיאוריה. שיעורי המשא ומתן סייעו בידי לקדם את הקריירה שלי בכיוון שרציתי.
מה את עושה היום?
בנוסף להיותי יועצת ארגונית ומאמנת אני פועלת להקמת מיזם חדש בתחום המגזר הרביעי, העסקי-חברתי. זיהיתי שישנה אוכלוסייה שלמה של עובדים בני 50 + אשר נפלטים ממעגל העבודה מסיבות שונות לאחר שנים רבות של עבודה כשכירים. לאוכלוסייה זו יש יכולות וידע מצטבר רב, מדובר באנשים בעלי ניסיון רב ואנרגיה להמשך עשייה ועבודה והם רוצים להיות יצרנים ולתרום את חלקם לחברה.
לקבוצת אוכלוסייה זו אין ניסיון וכלים בפיתוח עסקי, לעיתים הם חווים משבר ומרגישים מיותרים ושאין להם עבור מה לקום בבוקר. לנישה הזו נכנסתי במטרה לשמש "מצנח" ...."לאדם שנופל ממטוס...."(מתוך השיר של דליה רביקוביץ – סוף הנפילה).
במסגרת המיזם מתקיימות סדנאות ממוקדות תכנים רלוונטיים ומפגשים אישיים. אני חותרת לפעילות בתחום היזמות החברתית, במטרה להביא אנשים לשינוי התנהגות חברתית שתוביל לשפע כלכלי. אני מעודדת את כל המקיפים אותי לחשיבה יזמית וחשיבה חיובית שיובילו להצלחה אישית שמתורגמת להצלחה בארגון.
עצה לבוגרים של בית הספר?
להיות אופטימיים וחיוביים. לסגל ראייה חיובית ופרשנות חיובית לאירועים מסביבנו ולמה שקורה לנו. לדעת מה הם הערכים שלנו וללכת לאורם, לא לתת לאף גורם להסיט אותנו מהדרך.
ערך הנתינה מחזק את הנותן ולכן ממליצה לכל אחד למצוא את המקום שבוא הוא יכול לתת.