אם מנתחים את אירועי השבעה באוקטובר אנו יכולים לראות כיצד ניתוח לא שלם של מידע מורכב ותלות גוברת בטכנולוגיות עלולים ליצור "ערפל" המקשה על אמידה נכונה של הסיכון.
ד"ר קרן בר חוה, ראשת תוכנית ה-BA בחשבונאות בבית הספר למנהל עסקים, משליכה הנחות אלו על אופן הפיקוח של הדירקטוריון את עבודת המבקר וסוברת כי סימני האזהרה שקדמו לשבעה באוקטובר מחייבים שינוי מחשבתי גם בשוק ההון.
"המאמר שכתבתי עורך השוואה בין כשלי המודיעין שדווחו לבין מבקרים שמתעלמים מ"דגלים אדומים" בתהליכי עבודת הביקורת בחברות. חשיבות נהלי הביקורת מתחדדת לנוכח אירועי האסון ומדגישה את חשיבותם, את הצורך בהסתכלות על התמונה הגדולה ואת השילוב של החשיבה הביקורתית בכדי להבטיח שהמבקרים בשילוב הדירקטוריון ימנעו אסונות פיננסים".
ד"ר בר חוה מציעה במאמרה ארבע שיטות עבודה אותן מסיקה מתוך אירועי השבעה באוקטובר אשר יכולות לסייע במניעת הסיכונים:
•זיהוי סיכונים פוטנציאליים - הערכת סיכונים שגויה המסתמכת בין היתר על טכנולוגיות עלולה להעניק תפיסה מוטעית לגבי המצב הכלכלי של החברה.
•מחסומי תקשורת - התקיפה בשבעה באוקטובר הדגישה את החשיבות של שיתוף מידע בין יחידות צבאיות שונות, בדומה לכך יש לדאוג לתקשורת יעילה בין חברי הדירקטוריון לוועדת הביקורת כדי לזהות ולטפל בחולשות בקרה.
•תכנון עבודת הביקורת - קיימים פגמים פוטנציאליים במערכות בקרה פנימיות המתכוננות בצורה לקויה, על מנת למנוע כשלים יש צורך בהערכה מתמדת ושיפור במידת הצורך.
•ארגונים חייבים להיות אג'יליים ולשפר את הבקרות באופן תמידי - יש להימנע מכניסה לקיפאון ארגוני ולפעול בגישה יזומה לשינוי. על הדירקטוריונים להיות מוכנים לערער על הסטטוס קוו ולחבק שיפורים מתמשכים במסגרת עבודת הפיקוח.
מטרתה של ד"ר בר חוה במאמר היא לתזכר כי ביקורת היא נכס ולא נטל! היא בעלת תרומה גדולה להישרדותה של חברה בשוק ההון, מסייעת בהבנת הסיכונים ובביצוע בקרה פנימית חזקה היכולה לסייע למנוע תוצאות הרסניות.