כתבה: לי מתן
הסיפור של עונג למד ישמע לכם אולי כמו סיפור אגדה, כשב-"עצם היום הזה" אין נסיכה ואין ארמון, אלא קידום לדרגה הגבוהה ביותר בבנק (Managing Director), כראש מחלקת ניהול סיכוני שוק בתחומי ריביות, מטבעות, סחורות ו-XVA, אירופה, בבנק ההשקעות הנחשב בלונדון Morgan Stanley.
אחד מ-171 המנהלים הבכירים בבנק ההשקעות Morgan Stanley
בשנה האחרונה, לאחר כ-14 שנות ניסיון בענף הבנקאות ופעילות ענפה בתחום ניהול סיכוני השוק, מונה עונג לאחד מ-171 המנהלים הבכירים החדשים (Managing Directors) בבנק ההשקעות Morgan Stanley, בלונדון. כבוגר מצטיין של תוכנית ה-MBA המשותפת של בית הספר למנהל עסקים והמחלקה לסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית, אנו גאים ומברכים את עונג על המינוי והעשייה ולכן זימנו אותו מיד לריאיון, בזום כמובן, כדי לשמוע על הדרך שלו ועל עשייתו הרבה.
אבל כמו בכל סיפור אגדה, הדרך לא הייתה קלה. כשהיה בן 16, עזב עונג את מערכת החינוך הפורמלית. "העובדה שאני מסוגל ללמוד לא הייתה ברורה לי בכלל. מסלול החיים שלי לא היה בדיוק ליניארי לאקדמיה". הוא עבד כברמן, נהנה מהחיים ומהכסף שהרוויח "היו לי חיים מאוד כיפיים, הפסקתי ללמוד, הרגשתי עשיר כשהיו לי 200 שקלים שהרווחתי בכיס".
השינוי הגיע בעקבות טיול קצר באמסטרדם
בערך בגיל 18, נסע עונג לטיול קצר באמסטרדם ששינה את מסלול חייו לגמרי (לא מה שאתם חושבים, כבו את הג'וינט) וסלל לו דרך חדשה ומפתיעה, לקראת אהבה וקריירה. הסיפור התחיל כשעונג פגש באמסטרדם בחור לונדוני, מארק, שעבד כ"טריידר" (סוחר בבנק השקעות). היום הם חיים יחד בלונדון ומארק עובד כטייס, אבל זה כבר סיפור לפעם אחרת. לענייננו, מארק גילה לעונג את עולם ההשקעות ודחף אותו להשלים את הפערים שצבר לאחר הפרישה מבית הספר. כשהשלים את מבחני ה- A Level (חלופה לבגרות), חזר לארץ ועבר בחינה פסיכומטרית, הגיע עונג להירשם ללימודי התואר הראשון באוניברסיטה העברית. "רציתי להיות טריידר, כמו מארק, וכמובן שחשבתי שצריך ללמוד כלכלה בשביל זה". אבל כשניגש לרישום, הוא מספר, "אמרו לי, היי מותק, פה זה האוניברסיטה העברית, בשנה א' אתה חייב ללמוד במסלול דו חוגי". למד נזכר בקורסי הסטטיסטיקה שלקח בלונדון והחליט לשלב לימודי כלכלה וסטטיסטיקה.
"גיליתי את לימודי הסטטיסטיקה וזה היה לי מדהים, עד כדי כך שהמשכתי לתואר שני בזה! אז בעצם החלטת מסדרון ביום שבו הגעתי להירשם לאוניברסיטה, שינתה לי את כל מסלול החיים!".
מפה לשם, בשנת 2007 למד סיים בהצטיינות את לימודי התואר השני, במהלכם הספיק גם לעבוד כמתרגל במחלקה לסטטיסטיקה, לצבור ניסיון תעסוקתי בתעשייה ולנהל זוגיות בשלט רחוק במשך תשע שנים. בסופן עונג "נסע בעקבות האהבה" ועבר לגור עם מארק, בלונדון.
על השנים באקדמיה הוא מספר
"הייתה תקופה מדהימה, לגלות שאני אוהב ללמוד (זה ממש לא היה ככה בבית הספר), להבין שאני לומד משהו שיבנה לי את העתיד [...] זו הפעם הראשונה שמישהו שם לב שיש בי משהו", הוא סיפר על המרצים שליוו אותו במהלך לימודיו.
למדתי לעמוד מול אנשים – זה היה שלב חשוב בהתפתחות שלי
"בתואר השני פרופ' צבי (וינר) לימד אותי כמה קורסים והרגשתי שהוא שם לב אליי.. אפילו עבדתי אצלו באיזשהו שלב, תרגלתי את הקורס מבוא למימון, זה היה עוד שלב מאוד חשוב בהתפתחות שלי, לעמוד מול אנשים, לדבר, לבנות את הביטחון העצמי שלי.. כשאני מסתכל ברטרוספקטיבה על לאן שהגעתי היום".
כטיפ לסטודנטים, עונג ממליץ לקחת וליצור הזדמנויות לעמידה מול קהל,
למשל "הצגת מקרי בוחן בקורסים של התנהגות ארגונית". מניסיונו, לרוב לא מחייבים את הסטודנטים לעמוד בפני הכיתה ולכן רבים חוששים ומוותרים, "זה אחד הכישרונות הכי חשובים אח"כ בעבודה".
אבל אל תטעו, גם בתחילת דרכו האקדמית, נתקל עונג בקשיים. "את השנה הראשונה של התואר הראשון עשיתי על פני שנתיים, כי הייתי צריך לחזור על קורסים בחדו"א", צרת רבים, אה? "זה היה מאוד קשה נפשית, עוד לא הבנתי אם אני בכלל מתאים לאקדמיה". אבל המתוק גבר על המר. "מצד שני היה לי ממש כיף! היו לי חברים, עבדתי, יצאתי מהבית... אז לא היה לי אכפת לעשות את שנה א' שוב (צוחק)". אבל, הוא הסביר, "זה לא היה קל בכלל, לעשות תואר זה קשה מאוד".
לסטודנטים שחווים משברים כאלה ולחץ מתמשך, אמר:
"אם כבר הצלחת קורס אחד, הקורס הקשה הבא כבר נראה פחות מפחיד כי אתה יודע שתצליח אם תעבוד קשה". הוא ממליץ להכיר בלחץ ולהבין שהרבה מהקושי נובע ממנו בלבד.
פיתוח קריירה מעבר לים
כשסיים את לימודי התואר השני והגיע ללונדון, מצא למד את משרתו הראשונה בניהול סיכונים, לפני שבכלל ידע שזה מה שהוא רוצה. הוא התחיל לעבוד בבנק הגרמני WestLB, שלא צלח את המשבר הכלכלי הגדול של 2008. "היו אז דוגמאות טובות ל-איך לא עושים את זה נכון", הוא מספר.
בהמשך עבד כמנהל סיכוני שוק בבנק Barclays Capital ולאחר מכן, עד תפקידו הנוכחי היום, המשיך לעבוד ב- Morgan Stanley. עבור ישראלים שרוצים לעבוד מעבר לים, לעונג יש מסר אופטימי: "לא צריך לפחד מבחינת הזרות, בלונדון יש המון לא מקומיים, קצת כמו בתל אביב". באשר לתחרות במקום כל כך גדול, עונג ממליץ להמשיך במסלול לתואר שני ולצבור ניסיון תעסוקתי ופרויקטים בזמן הלימודים "זה יתרון אדיר... אפילו אם תציינו פרויקט של 8 שעות שעשיתם לבנק 'הפועלים', זה לא חייב להיות משהו מדהים אבל זה עושה את כל ההבדל".
אז מה עושה אותו מאושר?
כששאלתי את עונג לקראת סוף הריאיון, מה עושה אותו מאושר? התשובה הייתה כזו שעלולה לעורר קנאה אצל רבים: "קודם כל העבודה עושה אותי מאושר", הוא הצהיר בלי לחשוב פעמיים, "נפלתי באופן רנדומלי לדבר שאני הכי אוהב". ובכל זאת, שאלתי, לאילו תחביבים הכי התגעגע בשנת הקורונה, מחוץ לעבודה? "הייתי הולך להמון הופעות מטאל", הוא סיפר והוסיף בילויים נוספים כמו יציאה למועדונים, ישיבה בפאב עם חברים אחרי העבודה וטיסות לחו"ל (חי עם טייס, כבר אמרנו?).
במסר לעתיד למד משדר אופטימיות, הוא הסביר שלדעתו כל החברות שהיו ב"הולד" לגיוסים בזמן הקורונה, ישחררו עכשיו המון משרות:
"אני חושב שזה זמן מצוין לסיים תואר ולצאת לשוק העבודה", סיכם ואמר די בביטחון על המשבר, "אוטוטו זה נגמר".
לנו לא נותר אלא להאמין ולקוות שהנבואה הזו אכן, תגשים את עצמה.