כתבה: נסיה מוראי
מי אתה פרופסור ישי יפה?
לפרופ' ישי יפה רזומה יוצא מן הכלל. יוצא היחידה הצבאית 8200 כקצין, בעל תואר ראשון בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית, תואר שני ודוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת הרווארד, לימד באוניברסיטת אוקספורד, כיהן כיועץ בבנק ישראל ברשות ניירות ערך ובקרן המטבע הבינלאומית, כיהן כדיקן הפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטה העברית ועוד ועוד...
מלבד כל ההישגים הללו, קיבל פרופ' יפה בפברואר 2020 את תפקיד יו"ר הועדה החוקרת את נושא דמי הניהול ואיכות ההשקעות של הפנסיה. הועדה פרסמה את מסקנותיה בתחילת חודש יולי והן עוררו סערה והפכו את פרופ' יפה לכוכב תקשורת.
ועדיין, כשתפסתי אותו לשיחה, אומנם בשעה מאוחרת משום שלאחרונה הוא פופולרי בקרב כל כלי התקשורת המעוניינים לסקר את פעילות הועדה, נוכחתי לגלות שלמרות הרזומה המרשים והתפקיד המרכזי, שמדובר באדם צנוע, שאינו רגיל לכל החשיפה הגדולה שהוא חווה כרגע.
פרופ' ישי יפה, נשוי+2 ובקרוב יחגוג 30 שנות נישואין עם רונית, אשתו (נאחל מזל טוב!).
מלבד עיסוקיו הרבים בעולם האקדמי והכלכלי, הוא חובב מושבע של מכוניות, עוד מגיל צעיר. חיבה נוספת שלו היא בכל הקשור ליפן ובעיקר האוכל היפני. ואם עסקינן באוכל, אז ישי יוכל לספר לכם גם איפה יש את החומוס הכי טעים בארץ, מכיוון שיש לו מנהג קבוע עם חבר מימי הצבא, לנסוע ולפקוד את מסעדות החומוס הטובות ביותר.
הועדה שדואגת לכם- לחוסכי הפנסיה!
הועדה בראשותו של פרופ' יפה הוקמה כוועדה מייעצת לממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ד"ר משה ברקת, במטרה לבחון את סוגיית ההוצאות הישירות בשל ביצוע עסקאות על ידי הגופים המוסדיים עבור לקוחותיהם.
תושבי ישראל משלמים על החיסכון הפנסיוני שלוש פעמים :
- הפעם הראשונה היא בכל הפקדה,
- הפעם השנייה בכל צבירה. השיעור של שני התשלומים האלה ידוע מראש.
- התשלום השלישי נקרא "הוצאות ישירות" הנגבות בדיעבד ובתשלום זה התמקדה הועדה.
ב-2014 נכנסה לתוקפה תקנה שרירותית, לטענת פרופ' יפה, שהגבילה את גובה ההוצאות הישירות המותרות לתשלום על ידי החוסכים בדיעבד ל0.25% מהנכסים שלהם. מה שנשמע מעט, מתברר כסכום כסף בממדי ענק!
כיום, משתקנה זו פקעה, הועדה בודקת את הבעיות בשוק ולמה הרגולטור נדרש להתערב ולהטיל מגבלה זו מלכתחילה.
המלצות הועדה
אחת ההמלצות שהועדה העלתה היא לפשוט את המחיר הנוכחי, המורכב משלושה חלקים, למחיר אחד. רוב המוצרים שאנו מכירים הם בעלי מחיר אחד הידוע מראש. יש רצון לעשות זאת גם כאן.
המלצה נוספת היא כי אם רוצים להשקיע במוצרים מסובכים כמו קרנות ההשקעה הפרטיות וההון-סיכון, אזי צריך לחשוב על מיזם בו מנהל החיסכון הפנסיוני והחוסך שותפים. כלומר, אם ההשקעות מצליחות- שניהם ירוויחו; אם ההשקעות אינן מצליחות- שניהם יפסידו ולא רק החוסך.
המלצה נוספת, ובעיני המרכזית ביותר, המדגימה בעיה רצינית שמתקיימת בארץ, היא שהחיסכון הפנסיוני הוא תחום שלרוב האנשים אין מספיק מידע לגביו וגם אין להם ממי לקבל מידע זה משום שהמייעצים או המתווכחים הם בהרבה מהמקרים סוכני ביטוח שלהם יש אינטרס. למרות שישנה מערכת בבנק באמצעותה ניתן לקבל ייעוץ פנסיוני, מדובר בייעוץ בעלות כספית גבוהה מאוד. לכן, ההמלצה היא שיהיה מנגנון מסובסד ובלתי תלוי שיאפשר לחוסכים לקבל ייעוץ פנסיוני לא מוטה ולא יקר.
יפה מסכם:
"בסופו של דבר, גם אם המלצות הועדה לא יעברו עכשיו, אני מאמין שזה יעשה שינוי, אפילו אם תישאר האמירה של עלויות דמי הניהול, שיש לעשות אותן יותר שקופות, זה גם הישג מבחינתי".
מלבד פרופ' יפה, הועדה מורכבת מצוות מעולה, רובם אנשי אקדמיה. הועדה הוקמה בזמן משבר הקורונה ולדברי יפה, חבריה מעולם לא נפגשו פנים אל פנים.
פרופ' יפה מספר על סיפוק אדיר בתפקידו בוועדה,
"אני חושב שזו החובה הציבורית שלנו כאנשי אקדמיה המקבלים את שכרנו מהציבור, להשפיע בדרך כלשהי לטובת הציבור."
השיחה עם פרופ' יפה הייתה מרתקת, ובכלל, מעניין לדעת שקיימים פרופסורים ומרצים, הפורצים את גבולות האקדמיה והמחקר ויודעים להעביר את הידע והניסיון הרב שצברו, מן הספרים, לשטח. זוהי דוגמא לאחד כזה, שעושה זאת בצניעות רבה ובצורה כה מרשימה. בהחלט מגיעות לפרופ' יפה כל המחמאות!