תחשבו טוב – האם חשיבה אנליטית היא בהכרח איכותית יותר?

הבנק הבינלאומי הגדיר - חשיבה אנליטית נחשבת לאחד הכישורים המבוקשים ביותר בעולם העבודה הנוכחי. אבל מהי חשיבה אנליטית? וממה היא מורכבת?

במחקרה, ד״ר שרון אריאלי-לנגר ושותפותיה, ד"ר עדי עמית (האוניברסיטה הפתוחה), הדוקטורנטית שרי מנצר וניבה פרוצקי, מבחינות בין שני המרכיבים העיקריים של חשיבה אנליטית – חשיבה שיטתית וחשיבה מעמיקה.

עד כה, החשיבה בעת קבלת החלטות הוגדרה על ידי שני מנגנונים מרכזיים – מנגנון שיטתי ומנגנון אינטואיטיבי. בעוד שהראשון מונע מחשיבה מתוכננת, בעלת דפוסים וחוקיות מוגדרת היטב; השני מונע מחשיבה ספונטנית ואסוציאטיבית, שמקשה על האדם להסביר כיצד הגיע למסקנה מסוימת או לתובנה.

למרות שההגדרות הללו אינן מתייחסות למידת העמקה של החשיבה, החוקרות מצאו כי לאורך השנים לעיתים קרובות קישרו בין חשיבה מעמיקה לחשיבה שיטתית ובין חשיבה שטחית לחשיבה אינטואיטיבית. אולם הקשרים, שלכאורה נראים לנו אינטואיטיביים, לא נבדקו באופן אמפירי מסודר. זוהי המוטיבציה העיקרית שהוליכה את החוקרות – לגלות יותר על הקשרים בין סגנונות החשיבה השונים.

בסדרה של מחקרים בהם שילבו החוקרות מתודלוגיות מגוונות כמו מחקרים מתאמיים, מטא-אנליזה וניסויים, הן הצליחו להראות כי חשיבה מעמיקה אינה קשורה באופן בלעדי לחשיבה שיטתית. במילים אחרות, הן מצאו כי גם אם אדם מנתח נתונים לעומק, אין בהכרח שהוא חושב בצורה שיטתית, באותה מידה הוא יכול היה להיות מובל על ידי אינטואיציה.

אז מה הקשר בין חשיבה שיטתית למעמיקה? למה תמיד הנחנו שהם באים ביחד?

ובכן, כנראה שמדובר בהטיה תרבותית. החוקרות מצאו כי בתרבויות מערביות אינדיבידואליסטיות אנשים נוטים להאמין כי חשיבה שיטתית ורציונאלית היא חשיבה איכותית יותר. אבל אין הדבר בהכרח נכון. מה שקובע האם החשיבה היא איכותית או לא היא רמת ההעמקה שלה, ולאו דווקא אם היא נעשית במנגנון שיטתי או אינטואיטיבי.

אז גם אם אתם רציונליים, וגם אם במקרה, אולי כדאי שנקדם בראש ובראשונה חשיבה מעמיקה – לא משנה מאיזה מנגנון היא הגיעה.