כתבה: מיכל הויזמן
ד"ר ורו"ח קרן בר-חווה, ראשת החוג לחשבונאות בבית הספר שלנו, מונתה לשנה נוספת כחברה במוסד לתקינה חשבונאית.
היא אחת מתוך שתי נשים בוועדה, ועושה את מתקידה מתוך תחושת שליחות למקצוע שהיא מאמינה בו.
היה מתבקש שאני אשאל את השאלות, אבל למעשה השיחה ביני לבין קרן החלה בשאלות שהיא שאלה אותי. היא התעניינה בעיסוק שלי ככותבת, ושיתפה אותי שהיא מתפנה כעת להגשמת חלומות ישנים: "קניתי מכונת תפירה ולמדתי קורס תפירה ועיצוב אונליין, התחלתי לעצב בגדים וזה פשוט כיף".
"אני משתדלת לשלב בין האקדמיה והפרקטיקה" היא מספרת, בעולם האקדמי כותבת ד"ר בר חווה מאמרים בנושאי חשבונאות וממשל תאגידי, ובמקביל היא מצליחה לשלב עוד עיסוקים רבים אחרים, "חשוב להבין את התמונה מכל הכיוונים" היא מצהירה. ביניהם, קרן חברה, זו השנה השלישית בוועדה של המוסד לתקינה החשבונאית הישראלית, והיא מדברת על הוועדה הזאת עם ברק בעיניים:
"זה היכל התהילה של המקצוע, גוף נקי מפוליטיקה. מטרת המוסד היא שהתקינה החשבונאית תהיה הכי איכותית כך שהדו"חות הכספיים ישקפו באופן הכי נכון את האינפורמציה לציבור".
האם יש תקרת זכוכית?
עד 2017 בוועדה המקצועית במוסד לתקינה חשבונאית היו חברים רק גברים.
"זה מטורף בעיניי. לא הרגשתי שיש הבדלים או תקרת זכוכית, אז מסתבר שיש". לראשונה במקצוע יש נשיאה אישה שדואגת לקדם נשים לתפקידים בכירים .
ביקשתי מקרן שתספר לי על היותה אישה בתחום עיסוק שהוא גברי ברובו.
"העולם עדיין לא מושלם. במוסד לתקינה זה באמת לגמרי מקצועי, אבל בדירקטוריונים אחרים יש עדיין הבדלים. במשך שנים כיהנתי כאישה יחידה. ואני זוכרת שד"ר מרים זיו שוורץ עשתה מחקר, בו טענה שההבדל בין אישה אחת לשתי נשים בדירקטוריון הוא הבדל של שמיים וארץ. באותו זמן עדיין לא הפנמתי את התוצאות. ומבחינתי, אישה או לא אישה, אני בישיבות משמיעה את דעתי. אבל בשנים האחרונות כשאני עם עוד שתי נשים או שלוש בדירקטוריון, אני מרגישה את ההבדל. את הסולידריות והתמיכה הנשית"
ד"ר בר חווה מזכירה רבות במהלך השיחה את הזיקה שיש לה לסטודנטים, עד כמה חשוב לה להכין אותם לעולם החשבונאי העדכני והרלוונטי:
"איילת שקד מינתה אותי, ואחריה גם אמיר אוחנה, להיות חברה במועצת רואי החשבון ויו"ר הועדה שעשתה רפורמה בתחומי הידע בחשבונאות. עדכנו בשיתוף המל"ג ומועצת רואי החשבון את תוכנית הלימודים כך שהיא תהיה יותר מאוזנת. במטרה להכשיר את רואי החשבון להיות שומרי סף יותר טובים ממה שהם היום."
לתלמידיה, באופן ישיר, היא מקפידה להגיד: "תלמדו את כללי הרחוב הפשוטים, לא ידונו אתכם במספרים המסובכים. תסתכלו על האנשים בארגון, כמה פעמים החליפו להם עוזרים אדמיניסטרטיביים? על מי מדברים בקפיטריה? על מי אתם סומכים שיציג את המספרים?"
על עידן הקורונה, קרן מספרת: "ברגע שנכנס הזום לא היו עוד תירוצים ליישם את הרפורמה במקצוע. המוסדות חששו משינוי ורצו עוד זמן כדי להתארגן לרפורמה, אמרתי להם: 'הצלחתם עם הזום? אז תצליחו גם עם הרפורמה'.
דיון על מוניטין של חברה
הדיון האחרון בוועדה היה בנושא מוניטין של חברה. איך הוא נקבע, ואיך חברות עלולות לנצל, ולעיתים מנצלות אותו כדי "לעשות קופה".
"בעידן הזה של הקורונה, מפחדים יותר ממניפולציות, רוצים לחזור לתקנות שרירותיות, ובעצם משתמשים בתקינה לשם כך. כשהתקופה רעה יש יותר מקום למניפולציות, לכן חשוב שהמוסד לתקינה ישמור על איכות המידע בדו"חות הכספיים ."
קרן מסכמת ואומרת: "אין בוקר שאני קמה לעבודה והוא משעמם". וייתכן שזה המשפט שמסכם את כל הריאיון, בו היא סיפרה כי היום-יום שלה הוא להפוך את החשבונאות המשעממת כביכול, לעיסוק שהוא רלוונטי לציבור המשקיעים, לחברות ולסטודנטים שלה.